עריכת הדף "שושלת בריסק" (פסקה)

=== רבי משה סולובייצ'יק ===
[[קובץ:בריסק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי דוד סולובייצי'ק בנו של הגרי"ז]]
בנו השני של רבי חיים היה רבי משה סולובייצ'יק, שהיה בקשר עם אדמו"רי [[חב"ד]], נולד בסוף טבת תרל"ט, ונסתלק בג' שבט [[תש"א]]. בגיל 62, בשלהי שנת [[תרע"א]], הוכתר לשמש כרב העיר הגדולה ראסיין, ועל פי הצעתו של הסבא מסלבודקא הקים גם ישיבה במקום. לאחר כמה שנים הציעו לו לשמש כרב העיר חאסלאוויטש, ואכן הסכים לכך ושימש כרב העיר במשך שמונה שנים. לאחר מלחמת העולם הראשונה, בעקבות המשבר שעבר עליו הסכים לקבלך בלית ברירה את רבנות הקהילה המודרנית אנטיפולי הסמוכה לווילנא, לאחר שקהילתו הקודמת נחרבה בעת המלחמה. כאשר הגיע ל[[וילנא]] הציעו לשמש כראש ישיבה בבית המדרש לרבנים ומורים - תחכמוני של תנועת המזרח, והוא קיבל את ההצעה, ושימש בה כמה שנים, בהם הצליח המוסד ושגשג מיום ליום.

בניו יורק, כבר פעל מוסד כעין זה, הישיבה התיכונית לתורה ומדע על שם הגאון רבי יצחק אלחנן ספקטור, שבמשך השנים הייתה לישיבה-יוניברסטי בניו יורק. רבי משה שלא רצה להישאר במשרה מודרנית זאת בתוך ליטא, היגר לאמריקה, ושם שימש כראש הישיבה הראשון, אך לבו דאב על המשרה שהייתה זרה לרוחו ורוח בית אביו, ובשנת [[תרפ"ט]] בהיותו כבן חמישים שנה בלבד נסתלק לבית עולמו. 

הוא היה גם אביו של איש התורה (ןלהבדיל - המדע) הרב [[יוסף דוב סולובייצ'יק]], ששימש אחריו כראש הישיבה. בנו השני שמואל שהיה פרופסור לכימיה במוסד זה, ובנו השלישי ר' [[אהרן סולובייצ'יק]], שימש כר"מ בישיבה ולאחר מכן כראש ישיבה בעיר שיקגו, וגם לו היו אלפי תלמידים.

בנו השלישי של רבי חיים, היה הרב [[יצחק זאב סולובייצ'יק]] שעלה ל[[ארץ ישראל]] לאחר המלחמה, והיה לאחד ממנהיגי הציבור החרדי בארץ הקודש.

בנו הבכור היה רבי יושע בער סולובייצ'יק, שירש את ישיבתו הגדולה של אביו בירושלים על פי צוואתו. אחיו רבי דוד סולובייצ'יק כיהן כר"מ בישיבה עד לפטירת אחיו. לאחר מכן עברה הישיבה לבעלותו של רבי אברהם יהושע, בנו של רבי יושע בער, ואילו רבי דוד פתח ישיבה לעצמו בירושלים בראשה עמד עד פטירתו, כמו גם אח נוסף, ר' מאיר, שעמד בראשותה עד פטירתו.