עריכת הדף "שולחן ערוך אדמו"ר הזקן" (פסקה)

==תפוצת הספר==
בשל ההיקף הרחב של הספר, שבו מופיעים לצד פסקי ההלכה עצמם גם יסודות ההלכה ונימוקיה, נחשב הספר לפורץ דרך בתחומו, ומחברים מאוחרים כמו הקיצור שולחן ערוך, המשנה ברורה, הבן איש חי וכף החיים, עשו בו שימוש רב וציטטו אותו לעיתים קרובות. בעבר היה "שולחן ערוך הרב" מקור הסמכות ההלכתי עבור כלל החסידים מכל החסידויות, אך בשל מחסור בספרים (זכות ההדפסה הינה רק בידי [[חסידות חב"ד]] שהייתה כלואה במשך שנים ב[[רוסיה]] הסובייטית) עברו רבים לפסוק בעיקר לפי המשנה ברורה. בהווה שבו רבים מהחסידים לפסוק על פי הספר.{{הערה|בספר "דרך הרב" על הלכות חנוכה לר' יואל הלוי מיללער, כותב המחבר בהקדמה (עמ' 15): "וכפי שזכיתי לשמוע כמה וכמה פעמים ממורי וחמי... הגה"ק ציס"ע (= הרב שרגא פייבוש הגר) מקאסוב זצוק"ל... שהשו"ע הרב הוא הפוסק אחרון לכלל קהילות החסידים [ועל אף שהמשנה ברורה היה אחר בעל התניא, מכל מקום - לא נחשב המשנה ברורה כבתראי (=כאחרונים) כלפי בעל התניא, לא לקולא ולא לחומרא, כיון שפסקיו מיוסדים על פסקי הגר"א]".}}.


מסופר על הרב דוד פרידמן מקארלין שהיה גאון עולם שלא היה לומד כמעט ספרי אחרונים, פעם אחת סיפר אחד מתלמידיו שפעם אחת בא לבקר את הגאון הנ"ל (הרב פרידמן מקארלין) וראה אותו מעיין ב[[שולחן ערוך הרב]] בהלכות פסח, תמה התלמיד ושאל: רבי הרי אינך לומד כמעט אחרונים? ענה לו רבי דוד פרידמן מקארלין: הרב (כלומר - [[אדמו"ר הזקן]]) איננו אחרון אלא ראשון.