עריכת הדף "קדיש" (פסקה)

== קדיש שלאחר התפילה ==

קדישים שלאחר שיר של יום, קוה, ובפרט - שלאחרי עלינו, אינם אלא מנהג{{הערה|ראה [[שלחן ערוך אדמו"ר הזקן]] סנ"ה.}}.

=== קדיש שלאחר התפילה כשאין חיוב ===

ה[[חסיד]] רבי [[שניאור זלמן דוכמן]], שאל את הרבי בנוגע לאמירת קדישים אחר התפילה במקום שאין יתום.

משיב לו [[הרבי]]: 

* נפסק בשו"ע{{הערה|1או"ח סימן קל"ב ס"ב בהגהה.}} דאפילו במקום שאין יתום יאמרו הקדישים בשביל מתים דכולי עלמא, אלא שיאמר מי שאין לו אב ואם או כשאין האב והאם מקפידים. ועל דרך זה הוא גם כן ברמ"א{{הערה|1שו"ע יו"ד סימן שע"ו סעיף ד'.}}

* במקום שאין בירור בנגלה סומכין על הנמצא בקבלה{{הערה|1=ראה שערי תשובה או"ח סכ"ה סקי"ד}}. ועל פי המבואר בתורת הקבלה,{{הערה|1בפע"ח בשער הקדישים ובכ"מ, בשער הכוונות, בסידור האריז"ל ועוד}}, אמירת הקדישים הוא בין עולם לעולם, שלכן יש לאומרם גם בין תפילה לדוד וקוה ובין קוה לעלינו, עיי"ש.{{הערה|1=וראה גם כן [[לקוטי תורה]] מסעי (צב, ב), שיחת י"ב תמוז תש"ז (אות יד-יח) לכ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ.}} ואף שבקדיש שלאחר עלינו אין טעם הנ"ל{{הערה|1=כמבואר בפע"ח וכו' שם,}} הנה מובא שם טעם אחר שהוא שייך גם כשאין חיוב בביהמ"ד. ועל דרך פסק הרמ"א - בשביל מתים דכולי עלמא.

* בפרט שאמירת הקדיש יש בו ענין מצד עצמו - כמובן מהמבואר{{הערה|1=ר"ח שער הקדושה פרק י"ז ד"ה בפרט ובהקדמת ע"ח ד"ה ועשה טוב}} בפירוש תיבת צדיק: צ' אמנים, ד' קדושות, י' קדישים, ק' ברכות{{הערה|1=הובא באחרונים ובשולחנו של רבנו הזקן או"ח ריש סימן נ"ה. ויש להעיר שם, דמתחיל דהקדישים דסדר התפילה הם לא פחות מז'.}}

ומסיים, על פי הנ"ל, שראוי לכל אדם להזהר שלא לפחות מלענות עשרה קדישים בכל יום. ודוחק לומר שמזהיר את האדם להיות באיזה מנינים כדי למלאות מספר הקדישים, אלא שהכוונה גם לאותם הקדישים שהם משום מנהג, או שלאחרי לימוד אגדה).

* אין זה מקרי קדיש ללא צורך, כיון שמנהג ישראל תורה היא, והרי אומרם בשביל איזה כוונה.

* אין שייך בזה הטעם דטורח הצבור וביטול מלאכה, דכיון שאם היו חיובים בבית הכנסת היו אומרים הקדישים, נכנס זה בסדר תפילת הצבור ואורך זמנה, וסבור וקבל.

* אין להקשות ממכתב [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|1=נדפס בקונטרס ס"ח}} שכותב להזהר באמירת קדיש דרבנן שלאחרי [[ברייתא]] דר' ישמעאל, דלכאורה למה אינו מזהיר על הקדישים שלאחרי שיר של יום וכו', די"ל בפשיטות שאמירת הקדיש הנ"ל בטלוהו באותו [[בית הכנסת]] אשר אליהם נכתב המכתב, וככתוב שם, ולא בטלו הקדישים הנ"ל.

* בקדיש לאחרי [[תהלים]] מחלק כ"ק מו"ח אדמו"ר, שבאם יש חיוב יאמרוהו אחרי כל ספר. ובאם לאו - רק פעם אחת אחרי כל התהלים{{הערה|1=כנדפס בסידור [[תורה אור]] - [[תש"א]].}}.

אבל אין לדמותו לנדון דידן, כי אמירת קדיש בין ספר לספר - בתהלים - חידוש הוא. וכידוע מנהגינו באמירת ברכי נפשי ולדוד ה' אורי שלאחרי שיר של יום - שאומרים קדיש רק פ"א לאחרי כל המזמורים שלא להרבות בקדישים בין מזמור למזמור{{הערה|1=הובא בשער הכולל פי"א סקכ"ט הנ"ל}}.

ודיו לחידוש זה - כשיש חיוב על אתר.

* המורם מכל הנ"ל, אשר לדעתי יש לומר כל הקדישים שמנהגנו לאומרם אפילו כשאין חיוב בבית הכנסת - היינו גם הקדיש לאחר שיר של יום, קוה, עלינו, ולא עוד אלא אפילו הקדיש שלאחר שיעור התהלים שנקבע לאומרו לאחר תפילת שחרית, וכמש"כ הלבוש{{הערה|1סימן קל"ב.}}, אשר לעולם צריכים לאמר קדיש לאחרי שאמרו פסוקים.