עריכת הדף "פריידא (בת אדמו"ר הזקן)" (פסקה)

===הסתלקותה===
נפטרה כחמישה חודשים לאחר פטירת אביה, ביום שני - לשבוע [[פרשת בהעלותך]], בתאריך [[ט"ז בסיוון]] [[תקע"ג]]{{הערה|[[קיצור תולדות חב"ד]] (עמוד 70). אבל ב[[שלשלת היחס]] [[קה"ת]] [[תשע"א]]{{הערה|שם=קהת}}, נכתב שנפטרה ב[[י"ז סיוון]].}}. בהיותה בגיל 49. ונטמנה כפי בקשתה סמוך ממש לציונו של אביה [[אדמו"ר הזקן]].

מסופר כאשר היא הרגישה שימיה ספורים והיא עומדת להיפטר מהעולם קראה לכמה [[חסידים]] וביקשה מהם, שלאחר הסתלקותה, יקברו אותה בסמוך לאביה אדמו"ר הזקן, בציון ב[[האדיטש]]. החסידים שהתביישו להגיד לרבנית, שאין זה מקובל לקבור אשה בסמוך לצדיק, יצאו מהחדר בלי להבטיח דבר. ברגעים האחרונים לפני פטירתה, היא ביקשה מכמה חסידים לעמוד על יד מיטתה והחלה לומר, כשהחסידים נאספים סביבה: "אלקי [[נשמה]] שנתת בי טהורה היא, אתה בראתה, אתה יצרתה, אתה נפחתה בי ואתה משמרה בקרבי..." כשהגיעה למילים "ואתה עתיד ליטלה ממני" זקפה את ידיה, הושיטה את עשר אצבעותיה כלפי מעלה וצעקה: "אבא, חכה הנה, כבר..." ומיד פרחה נשמתה.

החסידים שראו זאת הבינו, שאישה שזוכה לפטירה שכזו ראויה להיקבר לצד אדמו"ר הזקן. בדרך לבית העלמין, העגלה שהובילה אותה, הגיעה לצומת דרכים בין [[האדיטש]] ל[[קרמנצ'וג]], והחסידים החליטו לאפשר לסוסים לפנות לאן שרגליהם יוליכום. באופן ניסי פנו הסוסים לכיוון האדיטש, מקום ציון אדמו"ר הזקן, שם היא נטמנה, בסמוך לאביה, כבקשתה האחרונה{{הערה|שם=לשמע}}.

היא הייתה קשורה מאוד לאביה. על מצבתה נכתב: "בחייהם ובמותם לא נפרדו"{{הערה|שם=ליקוטי}}.