עריכת הדף "עשרה בטבת" (פסקה)

=== קריאת התורה ===
קוראים 'ויחל' ב[[שחרית]] ובמנחה גם אם יש רק שלושה מתענים{{הערה|1=ספר-המנהגים שם. וש"נ.}} 

מי שאינו מתענה, לא יקראוהו לעלות לתורה{{הערה|1=שו"ע סימן תקס"ו ס"ו בשם יש מי שאומר, והובא למעשה בשו"ת צמח-צדק (שער המילואים חלק א' סימן י, ובמהדורת [[תשנ"ד]] או"ח סימן קי). במשנ"ב ס"ק כ הביא מסידור דרך-החיים דה"ה למי שאין בדעתו להשלים התענית, ויש מקילין בזה (שערי-אפרים ש"א ס"ט רק במקום צורך גדול, ובשו"ת שואל-ומשיב תנינא חלק ב' סימן נח ושו"ת אפרקסתא-דעניא סימן עז מקילין בכלל, ולכאורה כן משמע משו"ת צמח-צדק הנ"ל המביא לצירוף גם "ז' שאכלו פחות מכשיעור" שהרי מדובר שאחר כך יאכלו כרגיל).}} קראו לתורה מי שאינו מתענה, וצר לו להודיע מפני חילול השם - יעלה{{הערה|1=לוח כולל-חב"ד בצום גדליה, ממשנה-ברורה סימן תקס"ו סוף ס"ק כא ושו"ת מנחת-אלעזר חלק ב' סימן עד.}} 

את הפסוקים: "שוב מחרון אפך...", "ה' ה' א-ל רחום... ונקה", "וסלחת לעווננו" - אומר הציבור בקול רם ורק לאחר שסיים הציבור אומרם הקורא בתורה{{הערה|1=. שערי-אפרים שער ח סעיף קז.}}הרבי, כשעלה לתורה, התחיל לאומרם יחד עם הציבור,{{הערה|1=וסיים עם הש"ץ, 'התקשרות' גיליון מ ס"ע 18. ודלא כמו שכתוב בשערי-אפרים שם, שאומר רק עם הש"ץ.}} 

בקריאת הפסוק "ויקרא בשם ה'", יש להפסיק מעט בין 'בשם' ל"ה'" כי בפסוק מופיע תחת המילה "בשם" טעם מפסיק, הטעם 'טיפחא'{{הערה|1=. לוח כולל-חב"ד, צום גדליה. ולהעיר, שמהפסק-טעמים זה (בניגוד לפסוקים שבהם קרא אברהם בשם ה', שם אין הפסק בין "בשם" ל"ה'") הוכיח הראב"ע (לעיל לג, יט) שהפירוש הוא שה' קרא, וכ"ד החזקוני, הספורנו ועוד, ואילו התרגומים, [[רש"י]] (לפי' הרא"ם) והאברבנאל פירשו שמשה קרא (ע' בתורה שלימה עה"פ). וכבר כתב הרבי, שחייבים לקרוא בתורה בדיוק לפי טעמי-המקרא אף אם אינם מתאימים לפשט הפסוק (לקוטי-שיחות כרך טז עמ' 572). אמנם באבודרהם 'סדר תפילות התעניות ופירושן' (בדפוס ירושלים [[תשכ"ג]] ס"ע רנא) כתב זאת בקשר לתפילה, וסיים "ורוב ההמון טועים בזה". ולמעשה לפי הנהוג, כשאומרים 'א-ל מלך' מסיים הש"ץ 'בשם ה'' בהפסק בין 'בשם ל'ה'', כי שם מובא הפסוק עצמו, ואילו כשאומרים 'א-ל ארך אפיים' מסיים 'בשם ה' (ושם נאמר)' ללא הפסק, כי שם נוגע רק תוכן הפסוק. וכן נהג הרבי כש"ץ.}} 

'''שיעורי תורה:''' לכאורה יש מקום (לנוהגים בכיו"ב) ללמוד היום מעניינא דיומא בתנ"ך (מלכים-ב כה, א-ג. ירמיה לט, א. נב, ד-ה. יחזקאל כד){{הערה|1=. על פי המובא בספר-השיחות [[תשמ"ח]] חלק ב' עמ' 547 הערה 63 בקשר לי"ז בתמוז ות"ב.}} 

'''צדקה:''' בימי התעניות נוהגים לתת ל[[צדקה]] לפני [[תפילת מנחה]] 'אגרא דתעניתא', ויש נותנים לפי עלות הסעודות שהיו אוכלים היום{{הערה|1=. והטעם, כדאיתא בספרים [מטה-משה סימן תשנ"ו, אליה רבה סימן תקס"ו ס"ק ב] שביום התענית יש ליתן סכום הסעודות לצדקה, כדי שמה שאינו אוכל ושותה באותו יום אכן יעלה לקדושה ממש - 'שערי המועדים' אדר, עמ' קמה.}}