עריכת הדף "נתינת צדקה קודם התפילה" (פסקה)

==זמן נתינת הצדקה בתפילה==
אף שלכתחילה זמן נתינת הצדקה היה צריך להיות לפני תפילת שמונה עשרה{{הערה|אגרות קודש חלק י"א עמוד שכד.}}, כיון שאין להפסיק בין ברכת גאולה לתפילת שמונה עשרה, נהגו בימיהם להקדים ולתת צדקה לפני שהשליח ציבור יורד לפני התיבה, ב[[ישתבח]], ויש הנוהגים להקדים ולתת באמירת המילים 'ואתה מושל בכל' בתפילת [[ויברך דוד]] על פי [[קבלה]]{{הערה|שולחן ערוך אדמו"ר הזקן נא, יא. סידור האריז"ל במקומו ("בכל הוא היסוד הנקרא כל, והוא נותן צדקה אל השכינה , ואל זה ראוי לכוין"), וראו שיחת ש"פ דברים, שבת חזון, התוועדויות תשמ"ב ח"ד ע' 1953 הביאור בכך שנותנים דווקא באמירת 'מושל בכל' ולא באמירת 'כי כל' שלפני זה. (ועוד מובא שהאריז"ל הקפיד לתת דווקא בעמידה היות שזו מצוות עשה). וראו בבאר היטב סימן נא: "יתן צדקה שלשה פרוטות שנים יתן לגבאי והאחת יתן לקופה. משנת חסידים דף ס"ד ע"ב", וראו גם בשל"ה המקשר נתינת הצדקה במזמור זה עם כך שמזמור זה נאמר על ידי דוד המלך לאחר שהעם התנדב לבניית בית המקדש.}}.

בימינו, שהשליח ציבור ניגש להתפלל לפני העמוד כבר ב'הודו', יש להקדים את נתינת הצדקה קודם התפילה, ובכך גם מרוויחים שסגולת הצדקה תשפיע על התפילה כולה{{הערה|אגרות קודש חלק י"א עמוד שכד. חלק י"ט עמוד עא.}}.

מי שנוהג כבר לתת צדקה באמירת 'ויברך דוד', לא יפסיק ממנהגו בתנאי שהדבר לא יבלבל אותו מתפילתו, אך ישתדל להוסיף ולתת צדקה גם לפני תחילת התפילה{{הערה|התוועדויות תשמ"ב חלק ד' עמוד 2170.}}.

בכמה מקומות הציע הרבי לתת צדקה כבר קודם הנחת התפילין, ובכך יש רווח נוסף כיון שיש ענין בנתינת צדקה קודם כל מצווה{{הערה|ראו גם היום יום ו' תמוז.}}.