עריכת הדף "נר מצוה ותורה אור" (פסקה)

== שער היחוד - ערך מורחב ==

=== מתוך הקדמת הספר ===
<blockquote>''״מהות הקונטרס הלז מדבר בעניני' היחוד אלקות בכל פרט ופרט בסדר ההשתלשלות דע"ס דאבי"ע והוא קיצור מכל אשר יוכל איש לקרב אל השכל בהשגה מלובשת ונתפסת במוח ולב בכל פרטי סדר ההשתלשלות מצמצום הראשון עד סוף עולם העשיה והוא הנקרא בשם קונטרס ההתבוננות ... ומובטחני מאד שיקובל לרצון לפני ה' כונתי הרצויה לטובת כל איש דורש אלקים באמת ובתמים ...״''</blockquote>

=== תוכן הספר ===

==== 1. מהעיון אל התבונה ====
ההתבוננות מתחילה בבחינת <ref>שער היחוד פרק א׳</ref>'''"עיון"''' – הסתכלות חזקה וממושכת בעומק המושג עד להבנתו הברורה בכל פרטיו, בדומה ללימוד תלמודי מעמיק. כוח ה <ref>שער היחוד פרק ב-ג׳</ref>'''"תבונה"'''  משמש כממצע וככלי הביצוע להתבוננות הפרטית; הוא ה"דולה" את המושכל המופשט (בבחינת "איש תבונה ידלנה") ומאפשר להוריד את עומק המושג אל תוך עניינים נפרדים ופרטיים. בכך הוא מחבר בין ההבנה השכלית במושגים כלליים ליישום שבהתבוננות הפרטית במהלך התפילה.<blockquote>''״ומזה מובן סיבת המניעה בחדשים או גם בישנים בחסרי תבונה גם שמשיגים היטב הדק בשעה ששומעים ורואים לא יוכלו להביא הדבר כלל בהתבוננות בתפלה בענין התהוות העולמות עד שישאל מה לעשות בכל זה ולאיזה תועלת צריכים לזה כי ב' דברים נבדלים הם לדעתו מפני שנשאר רק בחי' ההבנה עצמה במוחו נבדל לגמרי מכל ענין כו'״<ref>''שער היחוד סוף פרק ג׳''</ref> .''</blockquote>

==== 2. התבוננות פרטית: מן הפרט אל הכלל (מלמטה למעלה) ====
התבוננות פרטית: מן הפרט אל הכלל (מלמטה למעלה)<ref>שער היחוד פרק ג-ד׳</ref>. מטרת העל של ההתבוננות היא השגת '''"העומק הכללי"''' – שהיא הכרה באורו של המאציל המהווה את כל המציאות בכל בחינה שהיא ולמעלה מכך. אולם, התבוננות כללית במושגים מופשטים (כמו הבורא - "כוח הממלא כל עלמין" או המאציל כ״סובב״ וכו׳) עלולה להשאיר את התפיסה מרוחקת, תיאורטית ואף להוביל ל"דמיונות שווא" של הבנה.<blockquote>''״כי אחר העיון היטב בכל הפרטים הגם שכל פרט בפ"ע אינו ענין אלהות בכללות ואינו רק בחי' טפל פרטי לבד אבל כאשר יתחבר כל העיון מכל הפרטים אל הכלל אז יוקבע יותר בנפש בחי' הכלל כאשר בדוק ומנוסה לכל עוסק בעמקות בהתבוננות... דרך פרט דוקא הוא המועיל לקבוע בנפש מבחי' כללות עצמות המאציל הכוללם יחד משא"כ ההתבוננות דרך כלל לבד כנ"ל שמרחוק ה' נראה לו (עד שיוכל ליפול בדמיונות כוזבות כשוטים וחסרי הדעת מצד צמצום כלי מוחו רק בדבר א' והוא כללי כו')״<ref>''שער היחוד פרק ד׳ באמצעו''</ref> .''</blockquote>כדי להשיג את הכלל האלוקי  "בפרופורציות" נכונות ובתפיסה אמיתית, חייב המתבונן להקדים את ה'''התבוננות הפרטית''':

• '''ניתוח מדורג:''' המתבונן מנתח כל שלב בסדר ההשתלשלות (נבראים גשמיים, גלגלים, מלאכי עולמות בי"ע וספירות האצילות).

• '''השרשת הכלל בנפש:''' רק דרך העמקה בפרטים אלו, וחיבורם חזרה אל ה"נושא הכללי" (הבורא), האמת האלוקית נטבעת בנפש כהכרה אינטימית ולא כהפשטה רחוקה.

• '''העפלה אל העצמות:''' תהליך זה מאפשר לאדם לעלות שלב אחר שלב עד להבנת הקשר הישיר בין המעשה הגשמי הסופי לבין '''המחשבה והעצמות''' שלמעלה מכלל ופרט, שם "התחילה נעוצה בסוף" ללא שינוי

==== 3. יחודים פרטיים בדרך קיצור (מלמעלה למטה) ====
'''יחודים פרטיים<ref>לשון אדמור האמצעי פרק ד׳-

״ויש יחוד פרטי בדבר פרטי כמו לך ה' הגדולה שהוא בחי' חסד שבמל' דאצילות בבי"ע דרך פרט בכל עולם כו' ״</ref> בדרך קיצור (מלמעלה למטה)<ref>שער היחוד פרקים ד, ז-ח</ref>.''' התבוננות זו נועדה להמחיש כיצד כל פרט בבריאה מאוחד באופן מוחלט עם מקורו האלוקי. בניגוד להתבוננות הכללית שבה המכוון הוא התאמתות הכלל האלוקי(התבוננות באריכות הסוקרת את כל שלבי ההשתלשלות לפרטיהם), יחוד זה שבדרך קצור מתמקד בספירה ספציפית (כגון חסד או גבורה) ועוקב אחר השתלשלותה הישירה מן הפרט המקביל לה בעצמות (חסד שבעצמות בחסד דא״ק ואריך וכו׳ עד חסד שבמלכות דעשיה), המלובש בה ומהווה אותה תמיד, ועד למעשה התחתון. 

'''התכלית בהתבוננות זו היא שתבוא בקיצור נמרץ, עד שמיד בהסתכלו בנברא גשמי למטה יראה בו את המידה האלוקית המקבילה לה בעצמות, מבלי להזדקק למעבר מחשבתי מודע דרך מדרגות הביניים אפ׳ של אותה ספירה עצמה<ref>שער היחוד פרק ז׳ - 

ואחר שיבואר לאדם ביאור כל פרט בסדר השתלשלו' זאת הצריך לכל אדם לידע ולקבוע בנפשו הנה תמיד כל ימי חייו ירגיל מוחו ולבו אחר טוב ידיעתו ורגילותו תמיד בכל פרטיהם דוקא לעשות הקיצור מן האריכות מראש לסוף יחד עד שברגע א' ממש בהתבונן בנפשו בסוף הכל שהוא השגו' איכות התהוו' יש מאין הגשם דגלגלי' וד' יסודו' הגשמיי' וכל פרטי עוה"ז השפל כמ"ש שאו מרו' עיניכ'<sup>33</sup> בראי' גשמיי' וראו מי ברא אלה בגשמיו' התהוות' ליש גמור ממש בצמצו' היות' אחרון שבזה ממש שורה בבחי' א"ס דוקא מבחי' תחלת הכל שהוא בחי' מל' דא"ס שלפני מקור האצי' וע"כ לא נזכר בכל ס' תהלים בשבחי גדולת ה' רק בדרך פשוט בגדולות ונפלאות מעשה ה' בשמים וארץ וכל צבאם הגשמיי' דוקא ולא נזכר שבחי גדולתו בעולמות העליונים רוחניים עד רום המעלות שלפני האצי' כו' מפני שנעוץ תחלתן בסופן דוקא כנ"ל וכמ"ש אני אני הוא ממש וכו' ועצמיות אא"ס הוא הסובב כו' וד"ל.</ref>.'''

התבוננות זאת מבוססת  על שני מושגים מקבילים:

# '''השתלשלות הכתרים (זהות הרצון)'''<ref>שער היחוד פרק ז׳</ref>''':''' המתבונן עוקב אחר השתלשלות הרצון מהעצמות ("יחיד"), דרך הרצון הקדום בא"ק והרצון הגלוי באצילות ("אריך"), ועד לחפץ ה' היותר אחרון בעולם העשייה. התובנה המרכזית היא '''זהות הרצונות''': כשם שרצונו הפשוט של האדם לעצמות נפשו הוא אותו הרצון המניע את ידו, כך כל שלבי הרצון האלוקי מאוחדים ברגע אחד כמהות אחת ממש, ובכך מתאמת ש"אני ה' לא שניתי".
# '''עקרון ההתלבשות (התהוות ישירה)'''<ref>שער היחוד פרק ח׳</ref>''':''' הספירה שלמעלה מהווה את הספירה שלמטה ומתלבשת בתוכה ממש. אין זו רק "התהוות" שבה העליון הוא המקור הכללי, אלא התלבשות פנימית שבה הספירה העליונה הופכת לחיותה של התחתונה (לדוגמה: חכמה שבעצמות בתוך חכמה דא"ק, ומשם לאצילות ועד עשייה), כאשר המדרגות הממצעות משמשות רק כדרך מעבר.

התבוננות זו מאחדת את כל פרטי ההשתלשלות לנקודה אחת, ומאפשרת לראות בכל נברא את כוח המאציל המהווה אותו בכל רגע.

==== 4. הכנות ואימות ההתבוננות ====
'''הכנות ואימות ההתבוננות<ref>ההכנות במרירות ושמחה - שער היחוד פרקים ה-ו׳ , 

ידיעת הצמצום והמדרגות באוא״ס שלפני הצמצום - ט-יג׳</ref>'''
* '''הכרה במדרגות שלפני הצמצום:'''<ref>פרקים י-יא</ref> על המתבונן להכיר את שלוש המדרגות הכלליות באור שלפני הצמצום – '''"יחיד", "אחד" ו"קדמון"'''. הכרה זו הנקראת בלשון חז״ל המאריך באחד  - נועדה לבסס את הידיעה שהעצמות היא '''אחדות פשוטה בתכלית''', השוללת כל עניין של הרכבה, חלקים או התחלקות לספירות ,.
* '''הצמצום כמפתח ליחוד ושלילת ההגשמה:'''<ref>פרק ט׳, יב-יג׳</ref> הבנת הצמצום חיונית כדי להבהיר שהתלבשות הבורא בעולם והנהגתו אותו אינן פועלות בו שינוי. ידיעה זו שוללת כל '''הגשמה''', שכן השתלשלות העולמות היא בבחינת "אור"  בלבד, המשתנים רק כלפי התופס (הנברא) בעוד העצמות נותרת בלי שינוי.
* '''אבן הבוחן להתבוננות אמיתית:'''<ref>פרק ה׳</ref> סימן לאימות ההתבוננות הוא הופעה בו-זמנית ופרופורציונלית של '''שמחה וגיל''' מהבנת סדר ההשתלשלות (בחינת בינה/שמיעה) יחד עם '''ביטול עצמי''' וענווה מול פלא המאציל שאינו ניתן להשגה (בחינת חכמה/ראייה).
* '''תוצאות מעשיות:'''<ref>פרק ו׳</ref> התבוננות אמיתית מובילה ל'''שינוי קבוע במידות הנפש''' ולביטול דאגות גשמיות, כגון דאגות פרנסה, מתוך ביטחון מוחלט במקור החיות האלוקי המהווה את העולם בכל רגע

==== 5. פירוט סדר ההשתלשלות והמחשה ====
'''פירוט סדר ההשתלשלות והמחשה<ref>פרק י׳ עד הסוף</ref>.''' הספר מפרט את סדר ההשתלשלות כולו, תוך עצירה בסיום כל עולם כדי לבאר כיצד ליישם בו את ה"התבוננות המקוצרת"<ref>ישום ההתבוננות המקוצרת - פרקים כג׳,לג׳,לו׳,מ׳, מג׳,נ׳,נג׳</ref>. השלבים מפורטים מהעליון לתחתון: מאור האינסוף שלפני הצמצום, דרך הצמצום הראשון, ה"רשימו" והמשכת ה"קו". משם לרצון הקדום, עולם א"ק, ועולם האצילות בכללו: מהכתר (עתיק ואריך), דרך או"א (חכמה ובינה), ועד לזו"ן (מידות ודיבור). השלשלת ממשיכה דרך ה"פרסא" לעולמות בי"ע, עד לעולם העשייה שבו האור מתלבש ב "מלכות דמלכות דעשייה"  המהווה את הגלגלים, המזלות, ארבעת היסודות וחיות הנבראים.

כל שלב מומחש במשלים (כגון הבניין או המעיין והנהר )<ref>המעיין- פרק א׳

הבניין - רצון הקדום פרק טז׳</ref> ומשלים מבניים (כגון "עשר חפירות")<ref>י׳ חפירות פרק כד׳</ref>, המדגימים כיצד האור נשאר פשוט גם בתוך הכלים המגבילים. בסיום התהליך מתגלה כיצד הרצון העצמי הפשוט שבתחילת הכל שורה בפרט היותר אחרון, ובכך נשלמת מטרת ההתבוננות: איחוד כל פרטי המציאות במקורם האינסופי, בבחינת '''"נעוץ סופן בתחילתן"'''<ref>פרק נד׳</ref>