עריכת הדף "
נידה
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
==איסורי הנידה בטומאתה== ===טומאת נידה=== על נידה חלה טומאה, ובדיני [[טומאה וטהרה]] נחשבת ל[[אב טומאה]] המטמאת אדם, כלים ומאכלים. כמו כן הנידה - כמו ה[[זב]] וה[[יולדת]] - מטמאת גם את משכבה או מושבה ב[[טומאת מדרס]]. ===איסורה לבעלה וההרחקות=== הנידה אסורה לבעלה כל ימי טומאתה וספירתה. במקרים שבהם נכשלו בשגגה באיסור זה, כתבו הפוסקים שיש [[תעניות תשובה|להתענות]] ארבעים יום, או לפדות את התענית ב[[צדקה]]{{הערה|רמ"א יורה דעה קפה, ד. שולחן ערוך אדמו"ר הזקן שם קפה, יב. וראה [https://chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh2/1/334/28.htm#_ftnref_11786 שולחן ערוך אדמו"ר הזקן אורח חיים שלד, כח].}}. [[הרבי]] כתב לפדות את התענית בשיעור של עשרים ושישה ושני שליש סלעים של תורה, כפי החשבון במטבע המקומי{{הערה|1=ראה למשל [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/10/3005.htm אגרות קודש כרך י', אגרת ג'ה]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/10/3034.htm אגרת ג'לד]. ועוד.}}. מהפסוק "וְאֶל אִשָּׁה בְּנִדַּת טֻמְאָתָהּ, לֹא תִקְרַב לְגַלּוֹת עֶרְוָתָהּ" למדו חז"ל{{הערה|שבת יג, ב.}} שלא רק בעילה אסורה אלא גם כל קרבה בין הנידה לבעלה, כולל אפילו נגיעה באצבע קטנה{{הערה|רמב"ם הלכות איסורי ביאה פרק יא הלכות יח-יט. תוס' שבת שם ד"ה בימי. טור ושולחן ערוך יורה דעה ריש סימן קצה.}}. על אף שכל העריות נאסרו ב[[איסור יחוד]], על הנידה לא גזרו ומותרת ביחוד, משתי סיבות: שכיוון שכבר בעל יצרו אינו תקיף, ושיש היתר לאיסורה{{הערה|כתובות ד, א. [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30499&st=&pgnum=544&hilite= פסקי דינים צמח צדק יורה דעה קצה, א].}}. אך כיוון שהתירו את הנידה ביחוד, הוסיפו חכמים ואסרו כמה עניינים שבהם יתרחק ממנה מחשש איסור כרת, ומכונים "הרחקות". בין הדברים האסורים בימים אלו הם: הושטת חפץ מיד ליד, אכילה מקערה אחת, מזיגת כוס בפניו, ישיבה על מיטתה ועוד{{הערה|טור ושולחן ערוך שם. פסקי דינים שם.}}. בימים הקדמונים, לפני [[מתן תורה]], הכירו גם [[אומות העולם]] בחשש הסכנה שבקרבה לנידה והיו מתרחקים ממנה ביותר. כל ימי נידתה היתה האישה יושבת מבודדת מחברת אנשים, והיו נזהרים מלדבר עימה או מלדרוך על העפר שעליו דרכה. מכאן מקור שמה "נידה"{{הערה|רמב"ן ויצא לא, לה. [https://www.sefaria.org.il/Shenei_Luchot_HaBerit%2C_Shaar_HaOtiyot%2C_Hilchot_Biah.2.8?lang=he&with=all&lang2=he של"ה שער האותיות, הלכות ביאה].}}. אמנם, על אף שהתורה באה להזהיר ולשמור על הרחקת הנידה מבעלה מחשש איסור - חכמים דאגו לתקנת בנות ישראל{{הערה|כדברי הגמרא (שבת סד, ב): "זקנים הראשונים אמרו: שלא תכחול ולא תפקוס ולא תתקשט בבגדי צבעונין, עד שבא [[רבי עקיבא]] ולימד: ואם כן אתה מגנה על בעלה, ונמצא בעלה מגרשה".}}, ולא גזרו הרחקות קיצוניות כאלו. ומה שלא חששו לסכנות האמורות - הוא מכמה סיבות: כדי שהעם יוכלו לסבול את הגזירות, כדי לא לצער את הנשים, כדי שלא יבלטו ההרחקות לבני הבית וכדי שלא להוסיף על דין תורה{{הערה|שם=חג|[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/3/676.htm אגרות קודש חלק ג, אגרת תרעו].}}. ===הפגם באיסור=== בשונה משאר איסורי עריות, הנולד מבעילת נידה אינו [[ממזר]], אבל נקרא "פגום"{{הערה|יבמות מט, א-ב. רמב"ם הלכות איסורי ביאה פרק טו הלכה א.}}. לפגם זה אין משמעות הלכתית לדיני יוחסין, ואין איסור להתחתן עם פגום, אלא רק שאינו מיוחס כל כך{{הערה|דרכי משה אבן העזר סימן ד ס"ק ב.}}. אמנם בדורות אלו, כתבו הפוסקים שאין להימנע מלהתחתן עם משפחות [[בעל תשובה|בעלי תשובה]] מחשש שהוריהם לא הקפידו על טהרת המשפחה, מכמה טעמים{{הערה|ראה שו"ת אגרות משה יורה דעה ד, יז. אבן העזר ד, יד. שו"ת מנחת יצחק ז, קז. שו"ת שבט הלוי ד, קסב. ועוד.}}. גם הרבי כתב כך, והסביר שייתכן שהמיועד אינו בן הנידה, שאולי הלכה אמו לים וטבלה שם בלי כוונה, וכ[[לימוד זכות]] יש לומר כך ולא להימנע מלהתחתן בשל כך{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/10/2992.htm אגרות קודש חלק י, אגרת ב'תתקצב]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/18/6933.htm חלק יח, אגרת ו'תתקלג]. כנימוק זה כתב גם האגרות משה שם.}}. ===היחס בין טומאתה לאיסורה=== בדברי האחרונים ישנו דיון האם הטומאה שחלה על הנידה והאיסור שלה לבעלה קשורים זה לזה, או שהם שני דינים נפרדים{{הערה|אתוון דאורייתא כלל כא. ובשולחן ערוך אדמו"ר הזקן יורה דעה סימן קפג, [https://chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/ka5/6/4.htm במהדורא בתרא הגהה ב]: "ודוחק לומר דאיסור נדה תלוי בטומאה, דאימא איפכא, אלא ודאי האי כדיניה והאי כדיניה".}}. ישנן כמה ראיות לכך שהאיסור והטומאה הם עניינים נפרדים - למשל, מכך שניתן להקל במקרה של ספק באיסור הנידה לבעלה, ולא מחמירים בו לפי הכלל של ספק טומאה ברשות הרבים{{הערה|תוספות בבא קמא יא, א ד"ה דאין.}}. מכך מובן שהאיסור אינו כרוך בדווקא בטומאה. מעניין זה לומד הרבי גם ב[[תורת החסידות|פנימיות העניינים]], לגבי הריחוק של [[עם ישראל]] מהקב"ה בעקבות [[חטא עץ הדעת]], שהוא עניינו של איסור נידה{{הערה|כדלהלן [[#בקבלה ובחסידות|בהמשך הערך]].}} - שריחוק זה הוא בגדר "איסור" ולא "טומאה", כלומר, שהריחוק הוא רק בגדרי השכל (שבהם נאמרו דיני איסור והיתר), ב[[כוחות פנימיים|כוחות הפנימיים]]; אך למעלה מהטעם והדעת (שבזה נאמרו דיני טומאה וטהרה), בכוחות ה[[מקיפים]], לא חל הריחוק{{הערה|לקוטי שיחות חלק ג, שיחת פרשת מצורע.}}. גם איסורי ההרחקות שנגזרו בנידה אינם קשורים לטומאתה, אלא לדיני איסור והיתר שנקבעו על ידי חכמים{{הערה|שם=חג}}.
תקציר:
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף
חב"דפדיה:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה.
אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תפריט ניווט
כלים אישיים
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
ערך
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
עוד
ניווט
עמוד ראשי
ברוכים הבאים
אולם דיונים
לוח מודעות
שינויים אחרונים
ערך אקראי
דיווח על טעות
עזרה
חב"דפדיה להורדה
צור קשר/תרומה
פורטלים
נשיאי חב"ד
ימי חב"ד
גאולה ומשיח
תורת החסידות
תורת הנגלה
ניגוני חב"ד
ספרות חב"ד
בית רבי
אישי חב"ד
הפצת המעיינות
קישורים
חב"ד אינפו
ארכיון גאולה ומשיח
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף