עריכת הדף "נטע שלמה וילהלם" (פסקה)

=== '''נעוריו''': ===
משסיים את שנות לימודיו החליט כי ברצונו להמשיך את לימודיו בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], ונסע ללמוד בישיבה כשהוא מושך אחריו קבוצת בחורים נוספת, באותם ימים רק מעטים נסעו מרחק כזה. הוריו ניסו להניעו מכך. אך הוא אמר בנחרצות שכבר הספיק להירשם לישיבה, והדגיש שעל פי ההלכה אין חובה לשמוע בקול ההורים כשמדובר על לימוד תורה. ואומנם הוא נסע ללמוד בישיבת חב"ד בלוד ואף הביא עמו קבוצת בחורים שנסעו ללמוד שם.

בשנת תשכ"ב -כשהיה ר' נטע שלמה בישיבה ,הקפיד המדריך בפנימייה שהבחורים ילכו לישון בזמן, וללא אישור לא ניתן להמשיך ללמוד באולם הלימודים (זאל) בסיום הסדרים. כשהגיע המדריך וראה שר' נטע שלמה ע"ה לא נמצא בחדרו חיפשו ואמרו לו שהוא בזאל. המדריך לא היה מרוצה וחזר שוב בערב הבא והדבר חזר על עצמו. כעבור כמה לילות החליט שיפתיע אותו ויגיע מוקדם בבוקר ויקנוס אותו על איחורו. אך להפתעתו כשהגיע בבוקר מוקדם מאד, ר' נטע שלמה כבר לא היה במיטתו כי כבר השכים לתלמודו… עד שההנהלה אישרה לו ללמוד כאוות נפשו.

היתה לו בקיאות מופלאה בכל חלקי התניא. ההלכה היתה נר לרגלו, והוא קיבל על עצמו ללמוד שולחן- ערוך אדמו"ר הזקן בעל פה. כל יום קבע לעצמו 'מכסה יומית' ללימוד ההלכות בעל פה, ואם לא הספיק- היה נשאר עד השעות הקטנות של הלילה ולומד בהתמדה עצומה.

לאחר שסיים את לימודיו בישיבה בלוד עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]].

בסיום שנות לימודיו בישיבה בכפר חב"ד נסע לשנת הלימודים '[[קבוצה]]' בשנת תשכ"ח-תשכ"ט

כבר בילדותו החל [[שינון תניא בעל פה|לשנן תניא בעל פה]] וכן קטעים נוספים מהחומש ומהתנ"ך. כאשר הגיע לישיבה בלוד, העירו לו כמה מחבריו שעל פי מה שכתוב בספרים ישנה בעיה לשנן דברים המופיעים בתורה שבכתב, ובעקבות זאת שאל את הרבי אם אכן ישנה בעיה כזו. ובמענה על כך השיב לו הרבי{{הערה|נדפס ב[[לקוטי שיחות]] חלק י"ד עמוד 23.}}: "צריך להיות השתדלות ויגיעה שדברי תורה יהיו חקוקים בזכרונו, הן [[תורה שבכתב]] הן [[תורה שבעל פה]]".

לאחר נישואיו עם מרת נחמה מלכה בתו של הרב [[ירחמיאל משה קניג]] התיישב בשכונת סנהדריה המורחבת, וב[[ב' אלול]] [[תשל"ב]] היה מארבעת האברכים המייסדים של [[כולל צמח צדק]] בעיר העתיקה בירושלים, יחד עם האברכים הרב [[חיים שלום דייטש]] והרב [[יוסף יצחק רוזנברג]] והרב [[שמואל מנחם מענדל שניאורסון|שמואל שניאורסון]].

בקיץ של שנת [[תשל"ו]] הצטרף לבית המדרש להוראה שהקים הרב [[יהוסף גדליה רלב"ג]] בשכונת 'קריית היובל', בראשותו של מורו ורבו הרב [[שמואל אלעזר היילפרין]], ראש ישיבת [[תורת אמת]], אליו היה קשור עוד בהיותו תלמיד מובחר בישיבת תורת אמת, ומקבל פנימי שלו. ניצל את שהותו במקום כדי למסור שיעורים שבועיים (לאחר שעות הלימודים בכולל) בבית הכנסת השכונתי 'אהל אבשלום'.

לאורך כל שנות לימודיו בכולל, היה כותב קבוע בבטאון התורני של כולל צמח צדק בירושלים '[[יגדיל תורה (קובץ - ירושלים)|יגדיל תורה]]'.