עריכת הדף "משתמש:פולע/קריאת המגילה" (פסקה)

==דיני קריאת המגילה==
על האדם לברך קודם קריאתה בלילה שלוש ברכות: ברכת מקרא מגילה, "שעשה ניסים לאבותינו בימים ההם ובזמן הזה" וברכת שהחיינו. ביום אינו חוזר ומברך שהחיינו, ומברך את שתי הברכות הראשונות, וישנם מקומות שנהוג לברך אחריה, את ברכת 'הרב את ריבנו'{{הערה|רמב"ם, הלכות מגילה וחנוכה, פרק א', הלכה ג'.}}.

קודם קריאת המגילה, יש לכפול את המגילה כאיגרת{{הערה|שו"ע סי' תר"צ סעיף יז, וראה כף-החיים שם ס"ק קב. וכ' שם ס"ק קג מהפרמ"ג, שיש להיזהר שלא תהיה נגררת על גבי קרקע, ואף לא תלויה מעל השולחן.}}, לשלושה חלקים{{הערה|[[ספר המנהגים]], 'אוצר' עמ' רנה.}}., הרבי כמו כן  היה שומע את המגילה מעומד{{הערה|'אוצר' עמ' רנה (וכמדומה כך נפוץ בין אנ"ש. וראה כף החיים תר"צ ס"ק ב).}}.

במקרה שאדם לא שמע תיבה או פסוק, הוא צריך לקרוא את התיבות או פסוקים מיד, עד המקום שבו נמצא ה"בעל קורא", בכדי שלא יאלץ לטרוח ולחפש קריאה נוספת שאוחזת במקום בו נעצר{{הערה|ראה שו"ע סי' תר"צ ס"ג-ו ונו"כ, משנה-ברורה שם ס"ק יט.}}.

מכים כל פעם שמזכירים את המילה "המן" במגילה, כי אם רק עם הוא מופיע עם כינוי  נוסף כגון 'האגגי', 'הרע' וכדומה{{הערה|ספר-המנהגים שם. מתואר שלעיתים קרובות, היה הרבי מכה ברגלו (הימנית או השמאלית) בכל 'המן', ובמקום שנזכר באיזה תואר היתה ההכאה מורגשת יותר ובמשך זמן רב יותר (ראה ב'אוצר' עמ' רנז, וב'התקשרות' בשנים קודמות).}}.

כמו כן קוראים במגילה בשני הנוסחאות "להרוג ולאבד / ולהרוג ולאבד"{{הערה|מגילת אסתר, ח,יא.}} "ואיש לא עמד בפניהם / ואיש לא עמד לפניהם"{{הערה|שם, ט,ב.}}{{הערה|ספר המנהגים שם.}}

ואת הפסוקים 'איש יהודי'{{הערה|מגילת אסתר ב,א.}}, 'ומרדכי יצא'{{הערה|ח, טו.}}, 'ליהודים'{{הערה|ח, טז.}}, 'כי מרדכי' {{הערה|י, ג.}} קוראים בקול רם . וה[[בעל קורא]] חוזר וקורא אותם. את עשרת בני המן יש לקרוא בנשימה אחת, מהמילים 'חמש מאות איש'{{הערה|שם ט, ו.}} עד לאחר תיבת 'עשרת'{{הערה|ט, י.}}., והציבור הוא קורא אותם תחילה.