עריכת הדף "משתמש:הנחה/שליח (נשמות ישראל)" (פסקה)

===שייכותה ל"דירה בתחתונים"=== 
{{להשלים|סיבה='''"קו שלו" (תשמ"ח) "מסירות נפש" (תשמ"ח) "שמחה" (תשמ"ה)'''}}
המעלות שבעבודת השליחות האמורים לעיל מהווים חלק מתכלית הכוונה בעבודתם של בני ישראל לעשות [[דירה בתחתונים]]. המשמעות של דירה בתחתונים הוא חיבור בין הקב"ה לעולם הזה התחתון, שהעולם זה יכיל ויהיה דירה להקב"ה. על חיבור זה - הנעשה על ידי קיום התורה והמצוות בעולם - להיות באופן שגדרי העולם עצמם מזדככים ונעשים מוכשרים לקבל את התגלות האלוקית. אילו ההתגלות תיעשה בכוחו הלא מוגבל של הקב"ה (שביכולתו ברצונו להאיר בעולם גם ללא שהעולם מוכשר לקבלו) ייצא, שאמנם בעולם מאיר אלוקות אולם אי אפשר לומר במקרה זה שהעולם – התחתונים - נעשו דירה. שהרי מצד עצמם אינם יכולים להכיל את ההתגלות.

לשם כך על הדירה להיעשות על ידי הנבראים המוגבלים דווקא. אולם מכיוון שמדובר בפעולה אלוקית שהרי מדובר בחיבור שני דברים מנוגדים, עולם ואלוקות. יש צורך בכוח מיוחד לזה. ועניין זה נפעל על ידי פעולתם של ישראל וכשלוחים: 
:א) פעולת השליח למרות שהיא בכוח מינוי השליחות היא מתייחסת אליו. שהרי השליח אינו "מאבד" את מציאותו. גם הדירה בתחתונים שהשליח פועל ועושה למרות שהיא בכוחו הלא מוגבל של המשלח – הקב"ה, הפעולה מתייחסת לשליח שהינו נשמה בגוף וחלק ממציאות וגדרי העולם. ויוצא שהדירה שנעשית בתחתונים מתייחסת למציאותם של התחתונים עצמם. (ואילו פעולת בני ישראל הייתה רק כ"עבדים" היה חסר בדירה '''בתחתונים'''. זאת משום שפעולתם לא הייתה מתייחסת אליהם כנשמות בגופים אלא רק לכוחו של האדון – הקב"ה).{{מקור|ספר המאמרים?? תשמ"ח עמוד 95.}}
:ב) השליח מכיל בתוכו שני הפכים. מחד הוא מציאות, ומעשיו מתייחסים אליו. מאידך הוא בטל למשלח עד ש"שלוחו של אדם כמותו" ופעולתיו מתייחסים למשלח. חיבור זה הוא גם התוכן של 'דירה בתחתונים'; מחד גיסא על התחתונים להיות כפי שהם במציאותם ובגדרם (אילו יבטלו גדרם כבר לא יהיו 'תחתונים'), מאידך גיסא עניין הדירה היא שהם יהיו בטלים בתכלית לאלקות עד שיוכשרו להתגלות אלוקית בהם. וזה מעלת השליח, להיותו מכיל את שני ההפכים לכן בכוחו לפעול בעולם חיבור שני הפכים אלו.{{מקור|ספר המאמרים?? תשמ"ט חיי שרה.}}

;בתורה
{{להשלים|סיבה= 1. שליחות אליעזר. 2.שליחות יעקב.}}
בתורה מסופרים כמה סיפורי שליחות החל מסיפורי אליעזר ויעקב.{{הערה|ומשלחותם לומדים לכללות ענין השליחות בעבודת ה' כדלקמן.}}

השליחות הראשונה מסופרת בתורה בפרשת חיי שרה והיא שליחות אליעזר לחרן להביא את רבקה
בפרשה שלאחריה פרשת תולדות מוצאים אנו שליחות נוספת שיצחק שלח את יעקב לחרן לקחת לו עצמו אשה משם (ובפרטיות יותר שליחות זו היא השליחות הראשונה בתורה משום ששליחות "אליעזר עבד אברהם" לא היתה בגדר שליחות כי היה עבד. ראה לקמן)