עריכת הדף "מעשה" (פסקה)

==תלמוד גדול או מעשה גדול==
בגמרא מסופר על ויכוח שהתקיים בין [[חז"ל]], בשאלה איזו עבודה נעלית יותר: [[לימוד התורה]] וההבנה בשכל, או [[מצווה|קיום המצוות]] במעשה בפועל:

{{ציטוט|מקור={{קח|מסכת |קידושין}} מ, ב|תוכן=וכבר היה [[רבי טרפון]] וזקנים מסובין בעלית בית נתזה ב[[לוד]]. נשאלה שאילה זו בפניהם: תלמוד גדול או מעשה גדול?
:נענה רבי טרפון ואמר: מעשה גדול.
:נענה [[רבי עקיבא]] ואמר: תלמוד גדול.
נענו כולם ואמרו: תלמוד גדול שהתלמוד מביא לידי מעשה}}

תורת החסידות מדגישה, שבהכרעה זו עצמה - מודגשת מעלת המעשה, שכן, הסיבה לגדלותו של התלמוד היא '''שמביא''' לידי מעשה, כלומר שהמעשה הוא העיקר{{הערה|לקוטי תורה אחרי כו, ד. ועוד.}}. ענין זה מתבטא להלכה גם בכך ש"מבטלין תלמוד תורה מפני מצוה שאי אפשר לעשותה על ידי אחרים"{{הערה|מועד קטן ט, סע"א ואילך. רמב"ם הלכות ת"ת פ"ג ה"ד. [[הלכות תלמוד תורה]] לאדה"ז פ"ד ס"ג-ד.}}, ומכאן, שכאשר התלמוד בא על חשבון המעשה - אינו גדול ממעשה, אלא המעשה גדול. הסיבה לכך שגם כיום מודגשת מעלת המעשה בענינים מסויימים - היא כ[[טעימה מהגאולה|הכנה לגאולה]] שבה יהיה המעשה גדול{{הערה|1=ד"ה [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/mlukat/4/15 ציון במשפט תשל"ה] סעיף טו. ועוד.}}.

בתורת החסידות מבואר ש[[לעתיד לבוא]], לאחר [[ביאת המשיח]] - תתגלה מעלת המעשה ואז יהיה המעשה גדול מהתלמוד{{הערה|1= ראה [http://chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/2/23/index.htm ביום השמיני תשמ"ו] הערה 23, ושם נסמן.}}. וזאת כיוון שהתלמוד מבטא את ההבנה בשכל שהיא מוגבלת לפי דרגתו של האדם, אך המעשה מבטא את ה[[קבלת עול]], ה[[תמימות]] וה[[פשוט|פשטות]] שהם למעלה מהגבלה; והגילוי לעתיד לבוא, שיהיה לא מוגבל, ידגיש דווקא את מעלת המעשה{{הערה|ראה בכל זה ד"ה ציון במשפט הנ"ל. [http://chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/3/31/index.htm ועבדי דוד תשמ"ו]. ביום השמיני הנ"ל. [http://chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/2/26/index.htm ויגש תשל"ו]. [http://chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/3/51/index.htm ביום השני תשל"ב]. ועוד.{{ש}}וראה גם [[תבנית:היום יום/ה' טבת|היום יום ה' טבת]].}}.

אמנם מעלתו של המעשה לעתיד לא תשלול את התלמוד, אלא אדרבה: אז המעשה יביא לידי תלמוד. המעשה והתלמוד לא יבטאו שתי גישות נפרדות, אלא יתחברו להיות ענין אחד. וזאת כיון שמעלת המעשה לעתיד תהיה גילוי ה[[ביטול]] שמצד [[עצם הנפש]], וממילא יתגלו גם שאר ה[[כוחות הנפש|כוחות]] - הכלולים בעצם הנפש - בשלימות הכי גדולה, כולל כוח השכל (תלמוד){{הערה|ראה לקוטי שיחות חלק כ"ה שיחת ויגש ב.}}.