עריכת הדף "מז'יבוז'" (פסקה)

==יהודים==
בסביבות שנת ר"ס התיישבו בה [[יהודי]]ם שנמלטו מעיירות אחרות עקב פרעות ורדיפות, והעדיפו להתיישב במז'יבוז' עקב היותה עיר מבוצרת{{הערה|בקרב היהודים היא כונתה 'עיר מבצר'.}}.

בשנת רס"ב הוקם [[בית הכנסת]] הגדול והמפואר של העיר.

בשנת ש"ס לערך התיישב במזיבוז' הגאון רבי [[יואל סירקיס]] שפיתח אותה והפכה למקום של אורה. הוא הקים בה ישיבה אלי' זרמו תלמידים מכל [[פולין]]. הקהילה זכתה לפרסום בכל תפוצות [[ישראל]], וכונתה 'קהילת אורה של תורה'{{הערה|בהרחבה על תקופה זו ראה בספר [[שרי המאה]] מאת י"ל פישמאן מימון חלק ג' בתחילתו.}}.

תפילתו של הב"ח הייתה בבית הכנסת הגדול של העיר{{הערה|שכונה עוד שנים רבות לאחר-מכן "דעם בחה'ס שול".}}. פסקיו בענייני [[בית הכנסת]] עברו במסורת [[יהודי]] מזיבוז' מדור לדור{{הערה|מגורי הב"ח בעיר היו לאחר ארבעים שנה סיבה להתציישבות הבעש"ט בה - חוב' אור עולם - המודיע, [[שבועות]] [[ה'פרצת]] עמ' כ"ו.}}.

בערך בשנת ש"ע עזב הב"ח את העיר{{הערה|הב"ח נפטר בב' [[אדר]] ת"א.}}.

לאחר מכן כיהן בה הגאון ר' משה כ"ץ מחבר הספרים 'פני משה', 'קרן עור' ועוד ספרים{{הערה|אחיינו של בעל הסמיכת חכמים}}.

[[פרעות ת"ח ות"ט]] חוללו חורבן בקרב תושביה היהודים של מזיבוז'. בשנת ת"ח תקפו גדודי הקוזאקים בראשותו של בוגדן חלמניצקי את העיר ורצחו הרבה יהודים. בחודש [[תמוז]] ת"ט חזרו הקוזאקים לעיר, השמידו את רוב היהודים ושרפו את בתי העיר{{הערה|בספריי הסטוריה הכללית של ישנו דיון סוער מי היה הגורם לנפילת העיר המבוצרת. היו שהעלו השארה ששומרי העיר האנטישמים נטשו את מצודות העיר בשל שנאתם ליהודים.}}.

לאחר מספר שנים חזרו [[יהודי]]ם להתיישב בעיר. בראש הקהילה עמד רבי צבי אפקטז{{הערה|כרב מטעם הממשלה כיהן ר' [[בעריש ביילואויס]].}} וכ[[מו"צ]] כיהן רבי יעקב יהודה לייב ממז'יבוז'.