עריכת הדף "מהרש"א" (פסקה)

== התייחסויות מהרבי == 
המהרש"א החזיק ישיבה שבה הבחורים היו במצב של שלימות הן בגשמיות והן ברוחניות, [[הרבי]] התבטא על כך, כי זה מעין עולם הבא.{{הערה|[[שיחות קודש]] [[תשל"ח]] [[שיחה|שיחת]] [[מוצאי שבת]] פרשת [[בשלח]] ס"ט.}}.

באחת השיחות התייחס [[הרבי]] למובא בספרים אשר כל המחברים עד המהרש"א ועד בכלל, כתבו את חיבוריהם ב[[רוח הקודש]], ועד שפירושו של המהרש"א - הן חידושי ההלכות והן חידושי האגדות - נתקבלו בכל תפוצות ישראל, אך מכל מקום - אמר [[אדמו"ר שליט"א|הרבי]] - צריך להבינם בשכל{{הערה|שיחת ו' תשרי תשד"מ (התוועדויות ח"א ע' 122).}}.

בהתוועדות שבת פרשת ראה [[תשד"מ]] אמר הרבי שפירוש המהרש"א על הש"ס, מגלה את הפנימיות והעומק שבפירוש רש"י, ולכן לומדים קודם כל את פירוש רש"י, ולאחר מכן את פירוש המהרש"א, משום שקודם מתחילים עם הפשט, ולאחר מכן עולים לדרגה נעלית יותר{{הערה|התוועדויות תשד"מ כרך ד' עמ' 2493.}}. פעם אחרת התבטא הרבי שרש"י נוקט בדרך הפשט, ואילו המהרש"א בדרך הפלפול, כשיטת התוספות{{הערה|שיחות קודש תשל"ה חלק ב' עמ' 50.}}.

בהתוועדות [[י"ט כסלו]] [[תשכ"ט]] הזכיר הרבי את היות המהרש"א מקובל, ואת אשר דבריו הובאו בכמה מקומות בחסידות, ושאל לפי זה מדוע [[אדמו"ר הזקן]] חולק עליו בנוגע לפשט ברש"י{{הערה|ראה תורת מנחם חלק נ"ה עמ' 44, שיחות-קודש תשכ"ט כרך א' עמ' 187.}}...

כאשר נשאל הרבי אם יש בעיה בקריאת השמות שמואל ויהודה, ע"פ צוואת [[רבי יהודה החסיד]], הוכיח מזה ששם המהרש"א היה רבי שמואל אליעזר בן רבי יהודה, והוא היה מצאצאי רבי יהודה החסיד, ומוכח שאין בזה בעיה אפילו לצאצאיו{{הערה|[[אגרות קודש]] חלק ט' אגרת ב'תת"צ.}}.

הרב [[שמואל וואזנר]] סיפר שבאחד מביקוריו אצל הרבי אמר לרבי דבר מסוים בשם המהרש"א, אך הרבי הגיב על כך "כמדומני שאין מהרש"א כזה". ואכן כאשר חזר לביתו בדק ומצא כי הרבי צדק{{הערה|שמן ששון מחבריך חלק ב' עמ' 14.}}.