עריכת הדף "מאסרו השני של אדמו"ר הזקן" (פסקה)

===השחרור===
ב[[כ"ג בכסלו]] [[תקס"א]], פקד הצאר [[פאבל]] על שחרורו של אדמו"ר הזקן ועל מעצר בית, ובו ביום חתם אדמו"ר הזקן עם ערבים, שעטיל בן נח{{הערה|באגרות קודש [https://chabadlibrary.org/books/adhaz/igrot/3/28.htm מסתפקים בקריאת שם זה].}} כהן ושעוויל בן יהודה, על התחייבות שיגור בביתו של צעברעט, ששם מתגוררים יהודים, ושלא יעזוב את [[פטרבורג]] עד שיותר לו{{הערה|[[אגרות קודש - אדמו"ר הזקן]], [https://chabadlibrary.org/books/adhaz/igrot/3/27.htm נספחים 27-28].}}, 

ביום [[כ"ז בכסלו]], נר שלישי של [[חנוכה]], שוחרר אדמו"ר הזקן ממאסרו זה{{הערה|[[היום יום]], כז בכסלו.}}. ישנה מסורת נוספת, שהשחרור היה ב[[כ"ט בכסלו]], נר חמישי של חנוכה. [[הרבי]] כתב על כך: {{ציטוטון|ויש לומר {{מונחון|דבשניהם|גם בכ"ז וגם בכ"ט בכסלו}} היו עניני גאולה (גם כפשוטם)}}.

אחד מהעסקנים שפעל למען שחרורו הסופי של [[אדמו"ר הזקן]], היה ה[[מתנגד]] ר' [[נטע נוטקין]], שעבור שתדלנותו הציב תנאי שלאחר שחרורו יבקר בביתם של שלושה מגדולי המתנגדים, ואדמו"ר הזקן הסכים לכך אך בתנאי שהביקור לא יהיה מיד לאחר השחרור אלא זמה מה לאחר מכן.

השתדלנים חיפשו במשך שבועות ארוכים את ההזדמנות החוקית שתאפשר לשחרר את אדמו"ר הזקן, ועם מותו של הצאר הרוסי והתמנותו של קיסר חדש - דרשו השתדלנים לשחרר את אדמו"ר הזקן על פי החוק הקובע שמשחררים אסירים עם בחירתו של צאר חדש, ואדמו"ר הזקן היה האסיר הראשון ששוחרר על פי חוק זה על ידי הקיסר אלכסנדר{{הערה|במספר מקומות מסופר, שעל פי המסורת הענין הראשון שמובא בפני הצאר החדש להכרעה הוא מכריע לחסד, כדי לסמל התחלה ברגל ימין. השתדלנים פעלו שההכרעה בענינו של אדמו"ר הזקן תהיה ההכרעה הראשונה שהצאר יכריע בה, וכאשר הגישו לפניו את הענין להכרעה, אמר בחכמתו כי לא היה צורך בשתדלנות זו, היות ובכל אופן הוא היה מכריע לשחרר את אדמו"ר הזקן (בית רבי, פרק יט).}}. 

רק ב[[י' ניסן]] ניתנה פקודת שחרור גמור לאדמו"ר הזקן ולכלל החסידים שהם רשאים להיות חופשיים כרצונם.