עריכת הדף "לקוטי שיחות" (פסקה)

==סגנון השיחות==
===חלקים א' - ד'===
ה'שיחות' שבארבעת החלקים הראשונים הן מתוך חוברות שיועדו עבור [[הקהלת קהילות|חזרת חסידות בבתי כנסת]], ולצורך כך נבחרו [[שיחות]] או [[מאמרים]] שנאמרו על ידי [[הרבי]] בשנים עברו (ולעיתים נדירות גם נקודות מתוך [[אגרות קודש|מכתב]]) בהם מבאר את היסודות מ[[תורת החסידות]] על [[פרשת השבוע]], ונערכו באופן מעובד ובצורה קלה. כמתבקש ממטרת החוברות, שונה במעט הסגנון, וכן הדברים נכתבו בסדר שונה מכפי שנאמרו{{הערה|שם=חלקא}}{{הערה|שם=חלקג}}.

בעריכת שיחות אלו עבור [[מוגה|הגהתם]] על ידי [[הרבי]] השתתפו הרבנים [[יואל כהן]], [[יהושע דובראווסקי]], [[צבי הירש גנזבורג]] ו[[שלום בער בוטמן]], כשהעיבוד הסופי לפני הגהת הרבי נעשה על ידי הרב [[אוריאל צימר]].

בפי [[חסיד]]ים מקובל שבארבעת החלקים הראשונים של הסדרה נמצאים יסודות ההשקפה ה[[יהודי]]ת - חסידית. הרב [[יואל כהן]] כינה חלקים אלו: '''ה'[[לקוטי תורה]]' [[אמריקה|האמריקני]]''' (ב[[יידיש]] 'דער אמריקאנער לקוטי תורה'){{הערה|הרב [[סימון יעקבסון]] בראיון ל[[שבועון בית משיח|בית משיח]] גיליון 1272.}}. או: ארבעת חלקי 'ה[[שולחן ערוך]] החסידי'{{הערה|מפי הרב [[יוסף יצחק ווילשאנסקי]].}}.

===חלקים ה' - ט'===
השיחות שבחלקים אלו הן החוברות הראשונות שיצאו כ"לקוטי שיחות", ויועדו עבור הפצתן בקרב [[חסידי חב"ד]], ובקרב [[יהודים]] בכל רחבי העולם. לכן הסגנון של השיחות השתנה מקודמיהן, והן ערוכות כחידושים על פרשיות השבוע והמועדים. השיחות בדרך כלל פותחות בשאלות, ממשיכות בביאור ומסתיימות בהוראה ב[[עבודת השם]]. וכך נקבעה הצורה של השיחות גם בשאר כרכי הסדרה.

כמו כן, שיחות אלו יצאו לאור אחרי שהרבי החל לבאר מידי שבוע את [[פירוש רש"י]] על התורה בשיטתו המיוחדת, ולכן חלק גדול מהשיחות בכרכים אלו (ובכרכים הבאים) כוללות ביאורים אלו{{הערה|ראו [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14928&st=&pgnum=3 פתח דבר ללקוטי שיחות חלק ג'].}}. כמה משיחות בחלקים אלו כוללים שיחות עיוניות ב[[השכלה]] של [[תורת החסידות]], ובזכותן התפרסמו חידושיו של הרבי בסוגיות העמוקות ביותר.

בעבודת העריכה של השיחות התעסק הרב [[יואל כהן]] בסיוע הרב [[חיים שלום דובער ליפסקר]]{{הערה|במקביל לעבודתם המשותפת בעריכת [[ספר הערכים]]. ראו לקט [[יחידות|יחידויות]] של הרב ליפסקר בתוך [https://drive.google.com/file/d/1ZpTNIfkjxMIA10Hup-zKMcuqsitkhUTn/view?usp=drive_link 'התמים' גיליון מט].}}. הרבי הורה שכיוון שהשיחות מופיעות בדפוס, עליהן להיות כתובות בצורה בהירה{{הערה|ב[[יחידות]] לרב [[יואל כהן]] משנת [[תשכ"ז]], על פי [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=1185&ArticleID=5119 רשימת הרב אברהם גרליצקי].}}.

===חלקים י' - ל"ט===
בשנים בהם יצאו שיחות אלו לאור, התרחבה [[הפצת המעיינות]] עוד ועוד, וממילא השתנה קצת סגנון השיחות, לסגנון של הציבור התורני, ובהמשך גם בצורה בשפה פשוטה עבור ציבור רחב יותר. שיחות אלו נערכו בידי ה[[וועד להפצת שיחות]], כשהעריכה מלווה בהנחיות מפורטות מ[[הרבי]], אפילו בנוגע למבנה, למשל: מה צריך להיות בגוף השיחה ומה בהערות השוליים. כמו כן הרבי הקפיד שהסגנון והניסוח יהיו מקצועיים ונוחים לקריאה, יחד עם דיוק מפליא בכל מילה ואות{{הערה|1=[https://files.anash.org/uploads/2020/08/PLS-Teitzei.pdf ראו דוגמה משיחה שלמה עם הגהות הרבי].}}.

כל שיחה הוגהה על ידי הרבי בדרך כלל פעמיים, כאשר בפעם השניה סידרו את כל השיחה בטור אחד ארוך, ולפעמים בהגהה השניה שינה הרבי או הוסיף קטעים שלמים, כשפעמים רבות הוסיף הרבי בהגהה קטעים וענינים שלמים שלא נאמרו בשיחה מסיבות שונות{{הערה|עדות הרב שלום ג'ייקובסון. שבועון כפר חב"ד 1923 עמוד 22. ושם, שקטע שמודגש כולו הוא הוספה בכתב ידו של הרבי (יש חמישה כאלו בכל הלקוטי שיחות), וכן סימן שאלה בתוך סוגריים, הוא מהרבי. כשהרבי הגיה שיחות, לא נהג להסביר את ההגהות, בשונה מהגהת כתבות שונות שהוכנסו שהרבי הסביר בדרך כלל את סיבת ההגהה.}}.

בהוראת הרבי, הסגנון בשיחות המופיעות בחלקים ל - לט הותאם יותר עבור לומדי התורה שאינם רגילים לביטויים אפילו הפשוטים של עולם החסידות{{מקור}}.

===שפת הכתיבה===
בעקבות סיבות שונות, חלקים מהסדרה מופיעים בשפת ה[[אידיש]] וחלקים אחרים ב[[לשון הקודש]].

בשנים הראשונות אחרי ה[[שואה]], רוב קהל [[חסיד|חסידי חב"ד]] היו יוצאי ארצות [[אירופה]] ושפת הדיבור שלהם הייתה [[אידיש]]. זוהי גם שפת הדיבור של הרבי, ומובן שהשיחות נכתבו אף הן בשפה זו.

עם השנים גדל היישוב החב"די ב[[ארץ הקודש]], ואט אט, במיוחד אחרי התפתחות תנועת החזרה ב[[תשובה]], התהווה ציבור חסידים גדל והולך שלא הבין את לשונו של הרבי ונוצר צורך בשיחות בלשון הקודש.

בתחילת שנת [[תשל"ג]] הסכים הרבי להתחיל להגיה את הליקוטים בלשון הקודש. לשם כך נבחרו קבוצת אברכים שלמדו בכולל שעל ידי מזכירות הרבי ב[[קראון הייטס]]{{מקור}}.

בשנתיים הבאות יצאו לאור הליקוטים בלה"ק, אלו הן השיחות המרכיבות את כרכים י' - י"ד. במשך הזמן התברר שהאברכים שעסקו בהכנת השיחות אינם בקיאים די הצורך בלשון הקודש, והם לא עמדו בציפיות המקצועיות של הרבי. בתחילת שנת [[תשל"ה]] הודיע הרבי שסדר זה אינו יכול להמשך ופסק מהגהת השיחות למשך כשנה.

במשך השנה הבאה יצאו לאור חוברות "לקוטי שיחות - הנחה בלתי מוגה", ובהם בדרך כלל ליקוטים מעובדים מהשיחות של אותה שנה ([[תשל"ה]]). כמה מהם הוגהו על ידי הרבי אחר כך והודפסו בספרי הלקוטי שיחות{{הערה|והם הליקוטים לפ' בראשית, נח, בשלח ופקודי, וכן כמה בהוספות לכרכים י'-י"ד.}}, וחלקם עברו עריכה מחדש והוגהו והודפסו בשנים הבאות. רובם נערכו בלשון הקודש וחלקם באידיש.

בשנת [[תשל"ו]] חזר הרבי להגיה את השיחות באידיש (השיחות מחלקים ט"ו - כ"ט), ורק בשנת [[תשמ"ז]] חזר הרבי שוב להגיה את השיחות בלשון הקודש, עד [[דבר מלכות ויקהל|שבת פרשת ויקהל תשנ"ב]]. אלו הן השיחות המופיעות בכרכים ל' - ל"ט.