עריכת הדף "ל"ב נתיבות חכמה" (פסקה)

==הנתיבות שבלב{{הערה|מאמרי אדמו"ר האמצעי ח"ד עמ' א'רלב-א'רמד.}}==
כשם שבגשמיות הלבוש מגין על האדם כך הוא ברוחניות. היינו, מכיון ששכל האדם מוגבל שייך בו העלם ושיכחה והוא צריך ל"לבוש" שישמור עליו - ולבוש (אור מקיף) זה הוא עצם הנפש (שלמעלה מהתלבשות בגוף){{הערה|סוכה שחמתה מרובה מצילתה תשי"ד, אות ג'.}}. אך אור מקיף זה מצד עצמו נעלה עד כדי שאינו קשור לשכל כלל (כדוגמת הלבוש, שהוא דבר זר ושונה בתכלית מגוף האדם) וצריך לקרב ו"להצמיד" אותו לרגש (אחרת לא ישפיע עליו, וכדוגמת חיבוק רעים אוהבים - שהחיבוק מגלה את האהבה דוקא כשהאוהבים צמודים ולא כשהם רחוקים זה מזה{{הערה|מאמרי אדמו"ר האמצעי ח"ד עמ' א' רמ.}}) - וזהו עיקר עניין האבנט של כהן גדול (להצמיד את לבוש הכהן אל גופו).

וכשם שעצם הנפש הוא מקיף השומר על השכל, כך השכל הוא מקיף השומר על הרגש. ומאחר בפרטיות יש במוחין ל"ב בחינות (כללות המוחין הם שלוש: חכמה בינה ודעת. אך מכיון שהדעת הוא המטה את השכל לפסוק לימין או לשמאל (היינו, שהדעת נחלק לחסד וגבורה) אז הם ארבע{{הערה|כי כשמדובר על מוח הדעת כפי שנחלק לחסד וגבורה לא סופרים אותו בפני עצמו, ואז הם ארבע: חכמה ובינה, חסד וגבורה.}}. ומאחר וכל אחד מארבעת המוחין כלול משני השמות הוי' אדנ-י (שביחד יש בהם שמונה אותיות) - סך הכל הם '''ל"ב נתיבות'''{{הערה|או כפי שנקראים פעמים רבות "חדרים", או "שבילים".}}. ומכיון שעניינו של האבנט הוא (כאמור לעיל) להצמיד את כל בחינות המוחין אל המידות - לכן יש באורכו ל"ב אמות.