עריכת הדף "כיבוש יריחו" (פסקה)

==החרם==
קודם שנכנסו לעיר, יהושע הודיע לעם:
{{ציטוט|תוכן=וְהָיְתָה הָעִיר חֵרֶם הִיא וְכָל־אֲשֶׁר־בָּהּ לַֽה' רַק רָחָב הַזּוֹנָה תִּֽחְיֶה הִיא וְכָל־אֲשֶׁר אִתָּהּ בַּבַּיִת כִּי הֶחְבְּאַתָה אֶת־הַמַּלְאָכִים אֲשֶׁר שָׁלָחְנוּ:
:וְרַק־אַתֶּם שִׁמְרוּ מִן־הַחֵרֶם פֶּן־תַּחֲרִימוּ וּלְקַחְתֶּם מִן־הַחֵרֶם וְשַׂמְתֶּם אֶת־מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל לְחֵרֶם וַעֲכַרְתֶּם אוֹתוֹ:
::וְכֹל כֶּסֶף וְזָהָב וּכְלֵי נְחֹשֶׁת וּבַרְזֶל קֹדֶשׁ הוּא לַֽה' אוֹצַר ה' יָבוֹא:|מקור=[[ספר יהושע]] ו, יז-יט}}
מיד כאשר החומות נפלו, הזדרזו שני המרגלים, (אשר כאן נקראים נערים, על שם הזריזות שהפגינו{{הערה|רש"י כאן ו, כג.}}), והוציאו את רחב ואת כל אנשי ביתה ומשפחתה והוציאו אותם מחוץ למחנה ישראל.

שאר הלוחמים הרגו את כל מי שהיה בעיר - אנשים, נשים וטף וכן את כל הבהמות. לאחר מכן הם אספו את הכסף וה[[זהב]] ה[[נחושת]] וה[[ברזל]] ונתנוהו ל"אוצר בית ה'". ולבסוף שרפו את העיר באש.

===הסיבה לחרם===
במדרש{{הערה|ילקוט שמעוני יהושע רמז טו.}} מובאים כמה טעמים על סיבת החרם:
*רבי שמעון בן חלפתא: כיון שכבשה בשבת, אמר יהושע שבת קדש, וכל מה שכבשנו בשבת יהיה קדש.
*רבי ברכיה: כ[[עיר הנדחת]] עשאה, והרי עיר הנדחת אסורה בהנאה.
*ר' יהודה הלוי בר שלום, בשם רבי יהושע: כתוב "ראשית עריסותיכם תתנו לה'", הואיל וכבשנו אותה תחלה - נעשה אותה חלה להקב"ה. 
*רבי שמעון בן לקיש: הסיבה לחרם הייתה בכדי לעורר רחמי שמים, וכמו שהפסוק אומר "ברוגז רחם תזכור"; ו"חרם" ו"רחם" הם אותה [[גימטריה]] (248).

===מעילה בחרם===
{{ערך מורחב|ערך=[[כיבוש העי]]}}
אף שכל העם נזהר מלשלוח יד בחרם, עכן בן זבדי משבט יהודה לא יכל להתאפק, ולקח כמה חפצים מהשלל. כתוצאה מכך, מאוחר יותר במלחמת העי הייתה תבוסה לבני ישראל.

הקב"ה הורה ליהושע לעשות [[גורל]] ולמצוא אותו, ושרפו את כל אשר היה לו, ואותו רגמו באבנים והקימו עליו גל אבנים.