עריכת הדף "ימים שבין יום הכיפורים לסוכות" (פסקה)

===י"א בתשרי===
{{ערך מורחב|ערך=[[גאט'ס נאמען]]}}
[[מוצאי יום הכיפורים]] הוא "קצת יום טוב" בו בת קול יוצאת ואומרת "לך אכול בשמחה את לחמך"{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh4/3/624/9.htm שולחן ערוך אדמו"ר הזקן תרכד ט]}}. בלילה זה לאחר [[תפילת ערבית]] ו[[הבדלה]], עורכים [[קידוש לבנה]], אוכלים סעודה ועושים [[התוועדות]] מיוחדת, עוסקים בתורה ומתחילים להתעסק בעניין ה[[סוכה]].

במוצאי יום הכיפורים אומרים "גוט יום טוב"{{הערה|ספר המנהגים}}. [[אדמו"ר הזקן]] בשולחן ערוך{{הערה|שולחן ערוך אדה"ז תרכג יב}} מבאר שאחד הטעמים לתקיעה שבסיום [[תפילת נעילה]] הוא "להראות שהוא יום טוב ולהרבות בסעודה, מפני שאין יום טוב זה מפורסם, עשו בו תקנה לפרסמו. לכן יפקדו איש את רעהו בצאתו מבית הכנסת כדרך שאומרים בשבת ויום טוב". בליובאוויטש ב"אולם הקטן", הכריזו זאת{{הערה|סה"ש תרצ"ז עמ' 155 (כאחד מ"המנהגים המקובלים, שיש להם יסוד")}}.

בזמן זה, לאחר עבודת ה[[תשובה]] של יום הכיפורים, מתחיל העניין של "[[ויעקב הלך לדרכו]]" בקיום התורה והמצוות בסור מרע ועשה טוב בפועל ממש{{הערה|שיחת יום שמח"ת תשי"א מהמשך "וככה" תרל"ז עמ' קנג בשם אדמו"ר הזקן}}.

ביום שלאחר יום הכיפורים משכימים לבית הכנסת{{הערה|מג"א או"ח תרכד ס"ק ז בשם מנהגים; שו"ע אדמוה"ז שם יד.}}, שלא ייראה חלילה שאנו נכנעים לפני הקדוש ברוך הוא רק בעת שאנו צריכים לבקש שיוציא את דיננו לטובה{{הערה|מ"ב תרכד, יד.}}. יום זה הוא נעלה מאוד ונקרא "גאטס נאמען"{{הערה|ספר המנהגים עמ' 59 ובהערה שם}} כלומר "בשם השם"{{הערה|ראו גם הנסמן בלוח דבר בעתו (גנוט) ה'תש"ס בתאריך י"א בתשרי, עמוד רפ"ג.}}.

(ביום זה גם הקהיל משה רבינו את כל עם ישראל לאחר ירידתו מהר סיני{{הערה|רש"י על שמות יח, יג. וכן שם על שמות לה, א.}}, ובשנת תקנ"ג נערכה ה[[הכנסה לחיידר]] של [[אדמו"ר הצמח צדק]] על ידי סבו אדמו"ר הזקן).

בשנים תשמ"ט-תש"נ נשא הרבי שיחה מיוחדת ביום זה{{הערה|1=[https://www.mafteiach.app/search?day=11&month=1&year=&query=&commit=Search קישור ישיר לשיחות באפליקציית 'מפתח'].}}.