עריכת הדף "יונה" (פסקה)

==בחסידות==

=== [[כנסת ישראל]] נקרא יונה ===
בחסידות מבארים את הפסוק "עיניך יונים", שהוא כמו זוג יונים שמסתכלים תמיד זה על זה ומתענגים כו'. כך יהיה קשר האהבה בדביקות נפלא ועצום עד שיהיו עיניו ולבו כל הימים רק "לאסתכלא ביקרא דמלכא" - להסתכל בכבוד המלך, וכמו שכתוב בזהר ע"פ הסבי עיניך כו' דמוקדין ליה בשלהובין דרחימותא. שתהא האהבה מתלהבת ומתלהטת בלב איש להתענג על ה' מרוב כל עד שאין כח בנפשו להגביל את האהבה בלב רק בבחינת ראיה מבחוץ{{הערה|תורה אור ויחי מז, ג.}}.
וגם כשמסתכלים זה על זה, מתענגים מזה כל הזמן כאילו מסתכלים תמיד מחדש, וכמו כן בישראל צריך להיות בכל יום יהיו בעניך בחדשים, וההסתכלות ביקרא דמלכא, הוא תמיד מחדש, כי אין זקנה כלפי הקב"ה, ואי אפשר לומן שמשהו נהיה ישן, כי [[אור אין סוף]] הוא למעלה מ[[זמן]]{{הערה|שם=:1|ספר הליקוטים דא"ח צמח צדק - אות יו"ד - יו"ד; יונה (עוף). ע' תקכג ואילך.}}.

==== כנפי יונה - מצוות ====
בגמרא{{הערה|שם=:0}} מביא שכמו שיונה אינה ניצלת, כי אם בכנפיה, כמו כן בני ישראל אינם ניצולין כי אם במצוות.

בחסידות{{הערה|שם=:1}} מבוא הקשר בין כנפי יונה ל[[מצוות]], כי כמו שהכנפיים הם כלים ל[[רצון]], כי כשהעוף רוצה לעלות למעלה, הכנפיים מוליכים אותה למעלה, וכשרוצה לרדת, הכנפיים מורידים אותה, כמו כן המצוות הם כלים ל[[רצון העליון]], ויש במצוות (הכנפיים) את הכוח להעלות את הנפש.

וכשהנפש אין לה את הכוח לפרוח בכנפיה, מצד ה[[נפש הבהמית]], אין לה [[רצוא ושוב]], אזי העצה היא לקיים [[תורה]] [[מצוות|ומצוות]], שאז ממשיך את רצון העליון, והרצון מנהיג מנהיג את הכנפיים, ונותן את הכוח לפרוח ברצוא ושוב. 

=== [[ספירת המלכות|מלכות]] נקראת יונה ===
הלכות נקראת יונה תמה (מושלמת), ובזמן ה[[גלות]] המלכות נקראת יונת [[אלם]], (היא נקראת אלם גם כי כשמורידים אותיות "[[י"ה|יה]]" (שהיא ב[[גלות השכינה]]) מ"[[אלקים]]" נשאר "אלם"{{הערה|מאורי אור הובא בספר הליקוטים שם. בתוספת ביאור.}}.

=== כנפי יונה נחפה בכסף{{הערה|שם=:2|תהילים סח, יד.}} ===

==== ענני הכבוד ====
כנסת ישראל משולים ליונה שהם ב[[צל]] של [[ענני הכבוד]], שבני ישראל היו בצל של ענני הכבוד ב[[מדבר (מקום)|מדבר]], והענני הכבוד הגנו על בני ישראל{{הערה|שזהו גם למה בני ישראל נמשלו ליונה (מסכת שבת שם) כמו שיונה כנפיה מגינות עליה, גם בני ישראל היה להם הגנה מצל של הענני הכבוד במדבר.}}, ולכן ב[[חג הסוכות]] בני ישראל יושבים בצל של ה[[סכך]] ה[[סוכה (פירושונים)|סוכה]].

=== ביזת מצרים ===
בזכות "אם תשכבון בין שפתים{{הערה|שם=:2}}" שבני ישראל היו צנועים במצרים, זכו בני ישראל לביזת מצרים.

כמו יונה שנזקקת רק לבן זוגה, כך בני ישראל רק בני ישראל לא נתנו עיניהם באחרת, וזה מעורר גם למעלה ([[מדה כנגד מדה]]), שהקב"ה משפיע פנימיות השפע רק לבני ישראל שנקראים "יונתי" (שהיונה שלי - של הקב"ה){{הערה|שם=:1}}.