עריכת הדף "יגאל פיזם" (פסקה)

==המשך הפצת המעיינות ביתר שאת==

באותה שנה יזם את הקמת "קייטנת המבצעים" בקריות בסיוע הרב [[זושא וילימובסקי]], הרב [[ראובן דונין]], הרב משה דרוקמן ור' אברהם אנקונה.
בב' מנחם אב תשל"ג כתב לרבי על פרויקט הקייטנה הגדולה וביקש את רשותו הסכמתו וברכתו לפתיחת בית חב"ד קריית מוצקין כמתוכנן ובה' מנחם אב נשלח מכתב מהרבי ברכה ללידת בתו כאשר באופן מיוחד מוסיף הרבי בכתב יד קדשו "בברכה להצלחה בהפצת היהדות".
כתובת הבית חב"ד הייתה ביתו של הרב משה דרוקמן (ברחוב הרב קוק).

בחורף [[תשל"ד]], בסיום עונת הקייטנות, שכר חדרון בקריית ים (ברחוב יצחק שדה) וחזר לקריית מוצקין (ברחוה השופטים) ובהמשך נפתח גם בקריית ים ברחוב מוהליבר 7.
לפעילות סייעו תלמידיו מהתיכון הדתי ע"ש לוינסון הרב משה אוירכמן, הרב יוסי מקמל, הרב שלמה ידידיה אייזן ועוד. במשך השנים הבאות התרחבה פעילות חב"ד בראשותו והתגבשה קהילה סביבו.

בשנת [[תשל"ח]] הובא על ידו בסיוע הרב דוד טייכטל השליח הרב חיים שלמה הכהן שפעל כשנתיים בקריות בברכת הרבי והביא תנופה וחיות חסידית לאיזור.

בשנת [[תש"מ]] נסע לרבי שוב לחודש תשרי וזכה להכנס ליחידות ולקבל הדרכה והכוונה להשליחות, וכן לקבל תניא עם חתימת יד קודשו של הרבי.

בשנת [[תשמ"ב]] מיד לאחרי שהרבי אמר ב[[צום גדליה]] שיש לכתוב [[ספר תורה הכללי לאחדות ישראל]] נסע יחד עם הרב [[שמואל פרומר]], הרב [[לייבל שילדקרויט]] והרב משה תמרי לסופר הרב הניג והתחילו בכתיבה בפועל בד בבד הקימו ועד מיוחד וכתבו ע"כ לרבי. בל"ג בעומר נערכה חגיגת הסיום כשסיום הכתיבה נערך בביתו. בשנה זו ע"פ בקשת תלמידו הרב [[משה אוירכמן]], הפקיד בידיו את ריכוז והפעלת בתי חב"ד בקריות, ומשמש כיו"ר ההנהלה.

בשנת [[תשמ"ג]] הקים ביחד עם הרב שמואל פרומר ישיבה לחוזרים וכולל אברכים חב"ד ליובאוויטש הקריות. כראש הכולל שימש הרב [[דוד מאיר דרוקמן]] רב קהילת חב"ד בקריות ורב העיר קריית מוצקין. בה' מנחם אב נתקבל מענה הרבי על הכולל "בנוגע לכולל - באם יש סיכויים טובים שיהיה בר קיימא".

ב[[תשד"מ]] קיבל מענה מהרבי להשתדל לקבל משרת רבנות העיר קריית ים להצלחת ההשתדלות בתוככי [[הרבנות הראשית לישראל]] סייעו הרב [[אליעזר פרלשטיין]] והרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]].

בקיץ תשמ"ה נסע שוב לרבי לתקופה ארוכה כשבמהלכה התפוצצה פרשת הספרים.וב[[תשמ"ו]] התמנה לראש הכולל.

בשנת [[תשמ"ח]] נסע לתשרי שנת הקהל לכ"ק אד"ש עם כל משפחתו. לאחר הסתלקות הרבנית הצדקנית בכ"ב שבט הכולל שבראשותו קיבל אישור מכ"ק אד"ש בתוך השבעה לשם החדש: "ישיבת [[נפש חיה]] ע"ש הרבנית הצדקנית מרת חיה מושקא ע"ה".

בשנת [[תשמ"ט]] פעילות הישיבה והכולל שבראשותו קיבלה תנופה, בעקבות הצטרפותו של בנו הרב [[שמשון פיזם]] בהסכמת וברכת הרבי להכנס לעבודת השליחות, החל מאז נערכו [[התוועדות|התוועדויות]] ענק בהשתתפות מאות רבות והרצאות שבועיות בהיכל ביהמ"ד. בחודש [[טבת]] יצא למסע גיוס משאבים בנ.י. ושהה בקרבת כ"ק אד"ש (ע"פ הוראתו הק') עד חודש [[ניסן]]. ובחודש [[אייר]] חזר לשלשה חודשים נוספים. תקופה זו הייתה כעין 'קבוצה' כאשר מספר שעות בכל יום הגה בתורת הנגלה והחסידות בישיבה המרכזית 770 והתרועע והתוועד רבות עם [[תמימים|התלמידים התמימים]] שאף נהנו ממנו עצה ותושיה.

בשנת [[תש"נ]] בעקבות העלייה הגדולה מ[[רוסיה]] הקים אגף קליטת עליה הפועל רבות בקריות.
בשנה זו יצא לצרפת בברכת כ"ק אדמו"ר שליט"א מה"מ במטרה לרקום קשרים למען המוסדות בקריות, במשך מספר חודשים התגבשה סביבו קהילה של תומכים ששמרו איתו על קשר אישי עד יומו האחרון.

בשנת [[תשנ"ג]] קיבל מענה חיובי מכ"ק אד"ש על הצעה להתענין במשרת רבנות בביכנ"ס מפורסם בפאריז.

בשנת [[תשנ"ד]] בעקבות חובות גדולים שהצטברו במשך שנות הפעילות קיבל מענה מהרבי בחודש [[כסלו]] שנענע בראשו הק' לאות הן על השאלות "האם לצאת עם המשפחה להשתקע למשך שנה או שנתיים ב[[צרפת]] שם קיימת קבוצת ידידים שמוכנים להתמסר לסייע לגיוס משאבים" ו"האם למכור את הבית הפרטי ותמורתו לרכוש את שטח הבנין של ביהכנ"ס והכולל". פעל בפאריז בקרב ידידי המוסד ומושפעים רבים התקרבו אליו, הפיץ חסידות וחיזק את ה[[התקשרות לרבי]] מלך המשיח בכלל ו[[מבצע משיח]] בפרט. בתקופה זו נכנס למסגרת הפעילות והשליחות בנו הרב [[איתן יעקב פיזם]].

באלול [[תשנ"ה]] חזר לאה"ק עם משפ' להמשך עבודת השליחות ביתר שאת וביתר עז.

[[תשנ"ז]], בעקבות התפתחות הקהילה בקריית שמואל (שכונה השייכת מונציפלית לעיר חיפה) החליטו עסקני חב"ד בהתייעצות עם ג' רבנים [[מורה הוראה|מורי הוראה]] להכתירו כרב הקהילה של ביהמ"ד חב"ד בקריית שמואל ובמעמד הכתרה מרגש חתמו עשרות מאנשי הקהילה על כתב הכתרה שנמסר לו במעמד זה על ידי יו"ר המועצה דתית בחיפה הרב יצחק גץ. בסוף השנה ע"פ מענה מהרבי דרך ה[[אגרות קודש]] הוקמה ישיבת [[תומכי תמימים קריות|תומכי תמימים בקריות]] בראשותו, כשהוא דואג לבחורים בהתמסרות גדולה.
 
ב[[ג' באלול]] [[תשס"ג]] נלב"ע אשתו הראשונה מרת חנה ע"ה.

[[תשס"ה]], בתקופת [[ההתנתקות|הגירוש]] מגוש קטיף וצפון השומרון נסעו הרב פיזם ותלמידיו ליישובים המועדים לגירוש ופתחו שם ישיבה משך כמה שבועות.

בר"ח ניסן [[תשס"ט]] הכניס ס"ת בהשתתפות בני משפחתו לע"נ רעייתו הראשונה הרבנית מרת חנה ע"ה להיכל ביהכנ"ס חב"ד המרכזי השוכן בבנין [[מוסדות מרכז "נפש חי'" חב"ד ליובאוויטש הקריות]].

בשנת [[תש"ע]] בסקר "אנשי השנה" בחב"ד אינפו לשנה זו נבחר בקטגוריה רבנות.

התקשרותו לרבי מלך המשיח שליט"א בערה בנפשו, והוא היה מראשי העומדים בשורה הראשונה של הפצת בשורת הגאולה והגואל, כשהוא לוקח חלק פעיל בכל יוזמה חשובה לזירוז הגאולה, הרב פיזם נאם רבות בכינוסים שאירגנה [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]].

בשנים האחרונות נחלש, ובתקופה האחרונה היה מאושפז כשסכנה נשקפת לחייו. בני משפחתו ותלמידיו הרעישו עולמות בתפילות לרפואתו, אך בליל [[י' ניסן]] [[ה'תשע"ט]] למגינת לב משפחתו, תלמידיו וקהילתו השיב את נשמתו ליוצרה כשבניו וצאצאיו עומדים סביב מיטתו ומנגנים את ניגוני רבותינו נשיאנו.

בהלוויתו הכריז הרב [[דוד מאיר דרוקמן]] את בקשתו בצוואתו כי בנו הרב [[יוסף אברהם פיזם]] יתמנה במקומו ובדרכו לממלא מקומו בהנהגת הקהילה וכי בניו הרב [[שמשון פיזם|שמשון]] והרב [[איתן יעקב פיזם|איתן יעקב]] ימשיכו את השליחות בקריות ובניהול המוסדות ביחד כפי שהיה עד עתה ויחד ירקמו חזון להרחבת והפצת תורה ומצוות באורו של כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א.

בשנת [[תשפ"ד]], פורסם בנו הרב [[יוסף אברהם פיזם|יוסף אברהם]] מדור ב[[שבועון בית משיח]] בשם: "הראשון לקריות".