עריכת הדף "טומאה" (פסקה)

==ג' קליפות הטמאות==
ג' קליפות הטמאות הן החיות הכוללת של [[שבעים שרים|שבעים השרים]], מהם מקבלים את חיותם כל האיסורים, [[זהירות מהסתכלות בבעלי חיים לא טהורים|בעלי החיים הטמאים]] ו[[חוץ לארץ|ארצות הגויים]]{{הערה|מאמרי אדמו"ר הזקן תקס"ו א', עמ' קיא.}}.

קליפות אלו הן רע גמור ואין בהן טוב כלל, ולכן אין להן עליה לעולם{{הערה|בשונה מקליפת נוגה, שהיא חיות דברים '''המותרים''',  שמחד גיסא יכול האדם להורידם לג' קליפות הטמאות אך מאידך גיסא יכול הוא גם להעלותם לקדושה.}} ומובן, שתקנתן היא רק שבירתן וביטולם והעברתן מן העולם.{{ערך מורחב|ערך=[[תניא - פרק ז']]}}.
===אבי"ע דקליפות===
כתב הרמ"ז על הזוהר{{הערה|אמור דף צ"ה.}}, שקליפת נוגה היא דוגמת כתר לג' קליפות הטמאות. ומסבירה תורת החסידות{{הערה|אוה"ת ביאורי זהר עמ' רמה ובכמה מקומות.}}, שקליפת נוגה היא בחינת 'אצילות' דקליפה וג' קליפות הטמאות עצמן (רוח סערה, ענן גדול ואש מתלקחת{{הערה|הקשר בין שלושת אלו דוקא לאבי"ע מתבאר באוה"ת תצווה עמ' א'תרעז-תרעח.}}) הן בריאה יצירה עשיה דקליפה. והיינו, דכשם שהמשכת חיות הקדושה בעולמות בי"ע אפשרית רק ע"י אצילות (שהיא הממוצע בין האין סוף לנבראים), כך לא יכולות הקליפות הטמאות לקבל חיות אלא ע"י קליפת נוגה.

ואחד העניינים בזה [[עבודת ה'|בעבודה]], שאם ימנע עצמו האדם מתאוות היתר (קליפת נוגה), בדרך ממילא לא יהיה לקליפות הטמאות לגמרי (איסורים) מקום להאחז בו.

===שתי הדרגות שבג' קליפות הטמאות===
;רוח סערה, ענן גדול, ואש מתלקחת{{הערה|יחזקאל א' ד'.}}
קליפות אלו  נמצאות אמנם מתחת ל[[קליפת נוגה|נוגה]] והן רע גמור, אך מכיון שהן קרובות יותר לקדושה קל יותר להכניען. ולכן יש איסורים שקל יותר להשמר מהם כגון איסורי מאכל, [[איסור גזל|גזל]], [[איסור עריות|עריות]] ו[[איסור שפיכת דם|שפיכות דם]]{{הערה|וראה אריכות ההסבר בזה במאמרי אדמו"ר האמצעי חלק י' (במדבר ה') עמ' א'תתעב, ומאמרי אדמו"ר הזקן תקע"א עמ' רכז.}}.

;נחש שרף ועקרב
הדרגה הנמוכה יותר בטומאה היא שלושת הקליפות הרמוזות בכתוב "נחש שרף ועקרב"{{הערה|דברים ח' טו.}}, והן הקליפות הרחוקות ביותר מהקדושה והן תקיפות מאד וקשות מאד.

הרבי מסביר{{הערה|תורת מנחם יז עמ' 146.}} את עניינן בעבודת ה':
'''נחש''' – "ארסו חם"{{הערה|שם=ערכי הכינויים|ערכי הכינויים (לבעל מחבר סדר הדורות), ערך נחש.}}, והיינו שמתחיל האדם להתחמם ולהתלהב בענייני העולם, והתלהבות זו מפחיתה אצלו את ההתלהבות שבקדושה.
'''שרף''' - ההתלהבות בהעולם נעשית אצלו בתוקף כל כך, עד שלא זו רק ממעטת את ההתלהבות בקדושה אלא ששורפת אותה לגמרי.
'''עקרב''' – "ארסו קר"{{הערה|ערכי הכינויים, ערך ארס.}}, וענין זה הוא גרוע יותר מנחש ושרף. כי בשעה שיש לו התלהבות וחום הנה הגם שזה אצלו ב[[עולם העשיה הגשמי|עניני העולם]] אבל אף על פי כן הרי זה מורה על חיות - ובמילא יכולים להחליף זאת בחיות והתלהבות של קדושה. אבל בהיותו בקרירות שזהו סימן על היפך החיות הרי זה גרוע הרבה יותר.

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תורת החסידות]]
[[קטגוריה:מושגים בחסידות]]
[[קטגוריה:קבוצות מושגים בחסידות]]