עריכת הדף "ח' סיוון תשל"ד (תאונה)" (פסקה)

== התייחסות הרבי לאירוע ==
כבר ב[[שבת]] לאחר התאונה, י"א ב[[סיון]], הקדיש [[הרבי]] [[שיחה]] שלימה בקשר לתאונה, ובטון כאוב במיוחד אמר שזהו עניין שאינו מובן על פי שכל, ואין להצדיק את [[הקדוש ברוך הוא]]. הרבי הבהיר שדווקא מצד תוקף ה[[אמונה]], והידיעה שרק מהשם יצא הדבר - יש אל מי לבוא בטענות{{הערה|1= ניתן לעיין בדברי [[הרבי]] בהרחבה: י"א [[סיוון]] ה'תשל"ד ([[בלתי מוגה]]), ושיחת שבת פרשת קרח, ב' תמוז [[תשל"ד]] (מוגה), [[תרגום חופשי]] משפת ה[[אידיש]].}}. לאלה התמהים איך אפשר להתבטא כן (שאין להצדיק את הקדוש ברוך הוא) - הרבי הביא סימוכין מדברי ה[[גמרא]] במסכת [[יומא]]{{הערה|סט , ב}}.

לקראת מלאות שלושים יום לתאונה, שלח הרבי מכתבי ניחומין לתושבי [[כפר חב"ד]] ו[[שיכון חב"ד לוד|שיכון חב"ד בלוד]]. המכתבים נושאים את התאריך - [[ג' תמוז]]. בתחילת האגרות כותב הרבי: {{ציטוטון|בקשר עם יום השלושים להמאורע המר וכו' ל"ע ול"ע - מצורף בזה העתק מהמדובר בנידון זה ב[[שבת קודש]] זה}}.

באותם ימים קרא הרבי ל[[חסידים]] להתחזק ב[[מבצעים]] כתגובה למאורעות המצערים שקרו. הכוונה הייתה לפיגועים הגדולים שארעו באותם ימים ב[[קריית שמונה]] וב[[הפיגוע במעלות|מעלות]], בהם נרצחו 39 יהודים, מתוכם 29 ילדים. במכתב זה הבהיר הרבי כי דבריו ב[[שבת]] האחרונה אודות התחזקות במבצעים, חיזוק מוסדות [[תורה]] ו[[אהבת ישראל]] באופן של אהבת חינם, כוונו גם אודות התאונה הנוראה. הרבי אף הוסיף שמכיון שהחורבן [[בית המקדש]] היה בגלל היפך אהבת חנם, על כן יש להשתדל ולהתחזק בענין אהבת ישראל, עד באופן דאהבת חנם.

הרבי עורר על כך שבאותם מקומות בהם אירעו המאורעות, יש לעסוק בכל המבצעים - [[מבצע תורה]], [[מבצע תפילין]], [[מבצע מזוזה]], [[מבצע צדקה]], [[מבצע בית מלא ספרים]] - ביתר שאת ויתר עז.