עריכת הדף "ושתי" (פסקה)

===הריגתה===
ב[[מגילת אסתר]] מובא שביום השביעי ל[[סעודת אחשורוש|משתה אחשורוש]] לתושבי שושן הבירה, ציווה המלך לשבעת קרוביו שיביאו לפני את ושתי המלכה, ב[[גמרא]] מבואר שקדם לכך דיון בין שרי פרס ומדי למי יש אישה הכי יפה, ולבסוף בא אחשורוש ואמר שאשתו שהיא בבלית יפה יותר מכולם והיא יכולה לבוא אף ערומה שכתר מלכות לראשה{{הערה|מסכת מגילה, דף י"ב, עמ' ב'.}}.

במפרשים מבואר שאותו היום היה יום [[שבת]] ובני ישראל הלכו אז לבתיהם, [[הרבי]] הסביר באחת משיחותיו, שששת הימים הראשונים נערכו כרצון "המן" שבהם היו הגויים אוכלים ומדברים דברי תפילות, אבל ביום השביעי שבת שבה "ישראל אוכלין ושותין, ומתחילין בדברי תורה ותשבחות" היה [[מרדכי]] שבע רצון מכך, והתגשמה משאלתו של [[אחשורוש]] שהסעודה תערך "כרצון איש ואיש" וכתוצאה מכך הוא היה "טוב לב המלך ביין"{{הערה|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15818&hilite=1fb910fc-535f-4aa0-a518-fec8411f5a90&st=פורים&pgnum=83 שיחת פורים תש"ל].}}.

לאחר שושתי מסרבת לבוא, מציע [[ממוכן]] אחד משבעת סריסיו של המלך להרוג את המלכה ולהביא במקומה מלכה אחרת, ומנמק זאת בכך ש:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן="תֹּאמַרְנָה שָׂרוֹת פָּרַס-וּמָדַי, אֲשֶׁר שָׁמְעוּ אֶת-דְּבַר הַמַּלְכָּה, לְכֹל, שָׂרֵי הַמֶּלֶךְ; וּכְדַי, בִּזָּיוֹן וָקָצֶף. אִם-עַל-הַמֶּלֶךְ טוֹב, יֵצֵא דְבַר-מַלְכוּת מִלְּפָנָיו, וְיִכָּתֵב בְּדָתֵי פָרַס-וּמָדַי, וְלֹא יַעֲבוֹר: אֲשֶׁר לֹא-תָבוֹא וַשְׁתִּי, לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, וּמַלְכוּתָהּ יִתֵּן הַמֶּלֶךְ, לִרְעוּתָהּ הַטּוֹבָה מִמֶּנָּה."}}

ב[[גמרא]] מוסבר שהסיבה שושתי סרבה לבוא זה בגלל שהצטרעה או שצמח לה זנב, כמו כן היא נעשה מידה כנגד מידה, ושתי נהגה להפשיט בנות ישראל ולהורות להן לעשות מלאכה בשבת, ועל כן נגזר עליה שתבוא ערומה ותהרג{{הערה|מסכת מגילה, דף י"ב, ע"ב.}}.

הרבי מסביר את תשובתו של [[ממוכן]] ש"לא על המלך לבדו עוותה ושתי המלכה, כי על כל השרים והעמים", שהוא נאמר משום שרצונו של [[אחשורוש]] היה שהסעודה תהיה "כרצון איש ואיש" ובגלל שסיפור ושתי פוגע גם ברצונותיהם של שרי המלך, הדבר משמש כנימוק נוסף להריגתה{{הערה|לקו"ש, ל"ו, עמ' 161.}}.