עריכת הדף "ויכוח" (פסקה)

==אצל רבותינו נשיאינו==
{{ערך מורחב|ערך=[[כת הפרנקיסטים#הויכוח בלבוב|ויכוח לבוב]]}}
לאחר ש[[כת הפרנקיסטים]] נכשלה ונכנעה תחת הכנסיה, ב[[כ"ו תמוז]] [[תקי"ט]] התקיים ויכוח פומבי בראשו עמדו [[הבעל שם טוב]] תלמידיו וחסידיו, ובראשם הרב [[חיים הכהן רפפורט]]{{הערה|שאחד מראש הכת אלישע שור האשימו: "חיים, הנה לך דם תחת דם, אתה התרת את דמנו, ואנחנו מאשימים אתכם בעלילות דם".}}, ועל פי דברי המכתבים ב[[גניזה החרסונית]], הבעל שם טוב בעצמו נכח בויכוח (וכך גם סבר רבי יעקב עמדין, בחיבור "מעשה נורא בפאדאליע"), אולם מרשימת הרבי הריי"צ משתמע שלא נכח שם בעצמו.

{{ערך מורחב|ערך=[[שקלוב#ויכוח שקלוב|ויכוח שקלוב]]}}
בין המקומות בהם ביקר אדמו"ר הזקן כדי להפיץ את תורת החסידות, היתה גם העיירה [[שקלוב]], בה ביקר מספר פעמים.

בפעם הראשונה הסכימו המתנגדים לעמוד לוויכוח ולקבל את שיטת החסידות במקרה וינוצחו בוויכוח. כשהוויכוח התחיל והמתנגדים ראו שהולכים להפסיד חטפו את אדמו"ר הזקן וחברו שהיה עמו ונעלו אותם במרתף{{הערה|ממכתב [[אדמו"ר הזקן]] לקהילת [[אנ"ש]] בוילנא}}.

בפעם השניה שהיתה בין השנים [[תקל"ח]]-[[תק"מ]]{{הערה|על פי ספר השיחות [[אדמו"ר הריי"צ]] [[תרצ"ו]] עמוד 84. ואילו באגרות קודש [[אדמו"ר הריי"צ]] חלק יד עמוד קסד מופיע שהיה זה בין השנים [[תקמ"ו]]-[[תקמ"ט]], וייתכן שהיו אלו שני ויכוחים שונים.}} לאחר שניצח אותם בויכוח בלימוד, אמר להם: כאשר יודעים את הדברים שבתורה כמו שהם למעלה בעולמות העליונים, ממילא יודעים את פירוש הדברים גם למטה כמו שהם בעולם הזה. בעקבות ויכוח זה התקרבו כעשרה אברכים מוכשרים ל[[תורת החסידות]] והפכו לחסידי חב"ד (ביניהם ר' [[פנחס רייזס]], בנו של רב העיר), דבר שהעלה את חמת זעמם של המתנגדים, ובעקבות ויכוח זה נערך ויכוח מינסק.

{{ערך מורחב|ערך=[[ויכוח מינסק (תקמ"ג)]]}}
הויכוח הגדול במינסק, היה הויכוח המרכזי שערך [[אדמו"ר הזקן]] בשנת [[תקמ"ג]] ב[[עיירה]] [[מינסק]], מול גדולי ה[[מתנגדים]] ל[[תורת החסידות]] בתור נציגם של תלמידי [[המגיד ממעזריטש]]. בויכוח זה ניצח אדמו"ר הזקן את המתנגדים והשיב להם תשובות מוחצות לכל מה ששאלו אותו.

בעקבות ויכוח זה התקרבו מאות אברכים לתורת החסידות, ופחתה ההתנגדות האמיתית מצד גדולי התורה מעדת המתנגדים שנוכחו לדעת שמנהיג תנועת החסידות הוא גאון עצום ולמדן, וכי כל דרכיו מיוסדים על אמונת ה' מבלי כל סטיה מדרכי היהדות המסורתית.

{{ערך מורחב|ערך=[[אגרת הויכוח והשלום]]}}
'''אגרת ויכוח והשלום''' הוא קונטרס העוסק במענה על טענות ה[[מתנגדים]] על תנועת ה[[חסידות]], ובקריאה ל[[שלום]] בין שני המחנות. האיגרת פורסמה על ידי ר' ברוך בלוי יפית מ[[פטרבורג]], וכללה תמצית מדבריו של "רב גאון" בנושא. לפי מספר עדויות, האגרת נכתבה על ידי [[אדמו"ר הצמח צדק]]{{הערה|הקדמת האגרת בהוצאה השניה בשנת תרפ"ז בירושלים. [[שמועות וסיפורים]], עמ' ע"ב, [[כפר חב"ד]] [[תשכ"ד]].}}. [[יהושע מונדשיין]] טען שסגנון האיגרת, אינו תואם לסגנונו של הצמח צדק, והיא אינה שלו{{הערה|[[כרם חב"ד]], גיליון ב', עמ' 4.}}.

במהלך נסיעתו של [[אדמו"ר הרש"ב]] בביקור בציוני [[רבותינו נשיאנו]] נפגש עם הרב [[שלמה אהרנסון]] ב[[א' שבט]] [[תרס"ג]] ב[[ניעז'ין]], במהלך פגישתו החל בין השניים ויכוח אודות הציונות כאשר הרב אהרנסוון מצדיק את הציונות ואדמו"ר הרש"ב מתנגד{{הערה|ראו בהרחבה בערך על הרב [[שלמה אהרנסון]].}}.