עריכת הדף "המבול" (פסקה)

==בתורת החסידות==
על פי תורת החסידות, כמבואר במאמרי [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|תורה אור נח ח.}}, המבול לא היה רק אמצעי להמית את הנבראים, שהרי היה אפשר באופן אחר - אלא שימש גם כעין [[מקווה]]. כשם שהמקווה מורכב מארבעים סאה מים, כך גם מי המבול ירדו במשך ארבעים יום (למרות שהנבראים וודאי לא נטהרו, שהרי נאבדו משני העולמות וכמאמר רז"ל "דור המבול אין להם חלק לעולם הבא" - הכוונה היא שהארץ נטהרה).

הרבי מוסיף גם ידוע שהמקווה היא עניין שנעשה בניין חדש (שלכן טובלים בין [[ערב שבת]] לש"ק וזהו עניין טבילת [[גר]]), ולכן הוצרך המבול לעולם כמקווה לקראת בניית העולם מחדש. וכפי שנאמר שביציאתו מהתיבה נח ראה "עולם חדש", כיון שהעולם הזדכך בדוגמת הזיכוך ב[[ימות המשיח]]. ולכן גם משווה המדרש את מי המבול למצב שלפני ה[[בריאת העולם|בריאה]], בו היה העולם "מים במים" ואחדותו של [[הקב"ה]] התגלתה בתכלית, כי גם במבול נוצר מצב נעלה זה. 

לכן גם נימוחו ג' טפחים של עומק המחרישה, כי גם הארץ הוציאה פירות שלא ממין ה[[מלאכת זורע|זריעה]], שהוא עניין זנות, והיה צורך לטהרה.

לכן גם נאסרו [[נח]] ובניו בתשמיש המיטה, למרות שלכאורה רק נח היה צריך להיאסר מפני שהיו אלו שנות רעבון וצרה, מה שאין כן בניו - שהיו מותרים לכאורה שהרי היו חשוכי בנים, אלא שגלוי וידוע לפניו שכיוון שהסיבה שמותר גם בשנת רעבון הוא שמא תתעבר, ובשנים אלו וודאי לא תתעבר, כיוון שהיה זמן של היפך "לשבת יצרה"{{הערה|1=[[רשימות הרבי]] חוברת ג' [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15886&hilite=f855ddec-ea9b-46f4-956d-58d9d5363c80&st=%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%A2%D7%99&pgnum=73 עמ' 67].}}