עריכת הדף "דם" (פסקה)

=== טעם שנקרא '''הקב"ה''' "לב"===
מהפסוק "צור לבבי וחלקי אלוהים לעולם"{{הערה|תהילים ע"ג, כ"ו.}} לומד המדרש{{הערה|שיר השירים רבה ה' ב'.}} "שנקרא הקדוש ברוך הוא '''לבן של ישראל'''.
ומסבירה תורת החסידות{{הערה|לקו"ת שיה"ש ל"ד א' בד"ה "אני ישנה ולבי ער קול דודי דופק פתחי לי כו'", ומובא גם באוה"ת יתרו תתקל"ז ובשה"ש תקי"ח-ט}}, שטעם שנקרא הקב"ה לב הוא משום שהוא מחיה את העולמות כדרך שהלב מחיה את האיברים. ובפרטות, האיברים כולם (כל אחד מהם) מקבל חיותם משלוש בחינות שבדם:

'''חיצוניות האיברים''' מקבלים את הדם ישירות מהכבד, שהבשר שורשו וחיותו מדם הכבד.

'''אמצעיות האיברים''' מקבלת מהדם שבלב. היינו, את הדם המובחר שולח הכבד ללב (ולא לאיברים). ולאחר שהזדכך שם זיכוך נוסף נעשה בו בחינה רוחנית, ואז הוא נשלח דרך הגידים{{הערה|למעשה דרך שני סוגי גידים: גידים הדופקים וגידי הרוח. הראשונים מקבלים את הדם מחלל השמאלי שבלב, והשניים מחלל הימני. ו"למעלה" יותר - שני חללי הלב עצמם מקבלים מהמוחין: חלל הימני מקבל מחכמה, והשמאלי מבינה.}} לכלי האמצעי שבכל איבר ואיבר.

'''פנימיות האיברים''' מקבלת מהמוח. הדם המזוכך ביותר שבלב נשלח למוח, שם הוא מזדכך פעם שלישית ונשלח לכלי הפנימי של כל איבר.

וזהו שנקרא הקדוש ברוך הוא לב, "דכמו שהלב ממשיך חיות לכל האיברים כך הנה כתיב ואתה מחיה את כלם"{{הערה|תו"א, ד"ה בכ"ה בכסלו יומי דחנוכה.}}. כי כל השפעת החיות לנבראים תלויה באתערותא דלתתא (בדוגמת הדם, שמגיע "מלמטה" מהמאכלים, וע"י שהולך ומזדכך נהיה כלי להמשיך את חיות הנפש באופן פנימי יותר ויותר).
תיאור	מה יש להקליד	מה מתקבל
הטיה	''טקסט נטוי''	טקסט נטוי
הדגשה	'''טקסט מודגש'''	טקסט מודגש
הדגשה והטיה	'''''טקסט מודגש ונטוי'''''	*טקסט מודגש ונטוי*