עריכת הדף "גורל" (פסקה)

==בתורת החסידות==
במושגים של תורת הקבלה הגורל הוא בחינת נוקבא ו[[מלכות]], והוא ב[[גימטריא]] של [[רחל]], ובזה עצמו יש 2 בחינות גורל, נוקבא דקדושה ונוקבא דקליפה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/zz/oht/otb4/1/1/1063.htm אור התורה במדבר ד א'סג].}}.

בחסידות מוסבר בהרחבה, שכפי שניתן להוכיח מההגרלה שנערכה בבית המקדש ביום הכיפורים על שני השעירים, שהיו צריכים להיות שווים בקומה במראה ובמחיר{{הערה|משנה יומא ו, א.}} גורל אמיתי הוא דווקא כאשר רוצים להכריע בין 2 דברים זהים לגמרי, ואין רצון מסויים לאחד מהם בדווקא - הגורל קשור עם הדרגות שגבוהות יותר אפילו מ[[פנימיות הרצון]], ולמעלה מ[[סדר ההשתלשלות]], והיא הדרגה שמתגלה ביום הכיפורים "לפני הוי'", למעלה משם הוי'{{הערה|1=[https://www.chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/3/11/index.htm על כן קראו לימים האלה פורים, תשי"ג]. [https://www.chabadlibrary.org/books/maharash/tsh/639b/3/4/670.htm מי זאת הנשקפה, תרל"ט], ועוד.}}.

אף שגם בחירה אמיתית שייכת רק ב-2 דברים שווים, בחירה נעלית יותר מהגורל היות ויש בה גם את המעלה שהאדם הוא זה שמחליט, ואינו מוגדר אפילו בענין הגורל.

===בחג הפורים===
ענין הגורל מבואר במאמרי חסידות רבים של [[חג הפורים]], בהם מבואר כיצד ייתכן שחג הפורים נקרא על שם הפור (הגורל) שהטיל המן, שמטרתו היתה להשמיד את כל היהודים חס ושלום.

וההסבר הוא שאכן המן רצה לעורר קטרוג על היהודים מצד דרגה כזו שלמעלה מסדר ההשתלשלות, היכן שמעשה התחתונים לא נוגע, וממילא חשב ששם החביבות של בני ישראל לא תתפוס מקום ויוכל לעורר עליהם דינים ולנצח אותם.

ואף שמבחינת הגורל אכן היה יכול המן לנצח, אך כיון שבחירת העצמות היא בבני ישראל דווקא והבחירה היא למעלה מגורל, הרי שלפועל נקרא חג הפורים דווקא בשם זה, היות ואכן בזה מתבטא הגילוי הנעלה של פורים - אהבת ה' לבני ישראל שבבחינת גורל{{הערה|על כן קראו לימים האלה פורים, תשי"ג.}}.

ובבחינת הגורל עצמו, הגורל של פורים נעלה יותר מהגורל של יום כיפור, כיון שביום כיפור הגורל היה אם לה' או לעזאזל, ואילו בפורים הגורל היה לה' או לסטרא אחרא{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=60796&st=&pgnum=241&hilite= תורת שלום עמוד 219, פורים העת"ר].}}.

===בעבודת השם===
המשמעות של בחינת ה'גורל' בעבודת השם היא ב-2 אופנים, האופן הראשון הוא הידיעה וההכרה של האדם שבכוחותיו אינו יכול לדעת ולהשיג והוא מוכרח לאמונה, והאופן השני הוא לעבוד את השם באופן שלמעלה מהשכל, בביטול מוחלט ברצון פשוט לעשות רצונו של הקב"ה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/zz/oht/otb4/1/1/1060.htm?q=גורל אור התורה במדבר ד, אס].}}, ובמקומות אחרים מוסבר שזוהי העבודה הקשורה עם בחינת ה'סובב' שבנפש, אהבה של 'בכל מאודך'{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/maharash/tsh/632b/1/18/404.htm תורת שמואל תרל"ב חלק ב' תד].}}

ענין נוסף בעבודת השם הקשור עם הגורל, זוהי המצווה המיוחדת השייכת לשורש נשמתו של כל יהודי ובה הוא צריך להיות זהיר במיוחד, להדר בה בזריזות ובכל כוחותיו{{הערה|1=כדי לזהות מהי המצווה השייכת אליו במיוחד, יהודי יכול להבחין שבמצווה זו יש לו קושי ואתגר מיוחד, וזהו הסימן שזו המצווה השייכת לגורל נשמתו. [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/20/17/index.htm שיחת שבת פרשת פנחס י"ב תמוז תשי"ז].}}.