עריכת הדף "גדי" (פסקה)

===== מה שגדי וכבש מסמלים =====
בישראל, הפזורה משולה לשה, שהיא בעלת התורה. בעלי התורה משולים לכבשים, מכיוון שכבש יש לו צמר. בכתובים נאמר "ושער רישי' כעמר נקי" – ההלכות של התורה נקראות שערות, כמו צמר הכבשים. גם צמר נקרא "אימרא" בלשון התלמוד, שהוא מלשון דיבור, כפי שנאמר "את ה' האמרת היום... וה' האמירך", המסמלת את דיבור התורה. כלומר, הכבש מסמל את התורה, ולימוד התורה.

לצד זה, הגדי והעז מסמלים את עשיית המצוות. עזים, שמהשערות שלהן יש יניקת חיצוניים, מייצגות את אותם שמבצעים מצוות, שמסעסקים במשא ומתן, ולפעמים עם הרבה התחכמויות במעשים. הגדי, ככלל, מסמל את המצוות, כי ההמצוות נעשים בדברים גשמיים, שנלקח מקליפת נוגה ומזלות, וועל ידי המצוות ממשיכים ממקום ומבחינה רוחנית גבוה יותר, המבטלות את יניקת החיצוניים. הגדי נחשב כמייצג של תהליך הבירור של הקליפות, והמצוות.