עריכת הדף "אף" (פסקה)

===עניינם בכלי המקדש===
בחוטם נמצא חוש הריח, ושני הנקבים שבו הם כנגד שני המזבחות{{הערה|לכל סעיף זה ראה המשך תערב ש"פ לך לך תרד"ע, והערת הרבי בהוספות ללקו"ש ח"ה ש"פ וישלח הערה 102.}}.

'''מזבח החיצון''' וריח הקרבנות קשור לעניין האכילה, "מזבח דאכיל קרבנין"{{הערה|זהר ח"ג ל"ג א'.}}. ועניינו נקב הימני. כמשל הריח שבמאכל שלא ממשיך לגוף חיות חדשה אלא רק מחזק את החיות הקיימת, כך מחברים הקרבנות את האורות והכלים דאצילות. ובעבודה: אהבה שכלית המתעוררת מהתבוננות '''באלוקות המלובשת''' בעולמות{{הערה|וראה תניא פרק מ"ג, שהיא הנקראת "אהבת עולם".}}, אהבה על פי טעם ודעת, המבררת רק את '''כוחותיה''' של קליפת נוגה (אך לא את מהותה ועצמותה).

'''מזבח הזהב''' עליו מקטירים קטורת הוא עניינו של נקב הימני. דהיינו, היות מזבח זה "פנימי" רומז לאהבת פנימיות הלב הבאה מהתבוננות '''בהפלאת''' אור אין סוף, אהבה שלמעלה מטעם ודעת המבטלת גם את מהותה ועצמות הקליפות (זדונות נהפכים לו לזכויות{{הערה|גמרא יומא פ"ו ב'}}.

אמנם, כל הנ"ל הוא בכללות. אך בפרטות '''שתי''' הבחינות הן בקטורת בלבד: קטורת של כל השנה (נקב הימני) וקטורת של יום הכיפורים (הוא שייך לנקב השמאלי) (וכשמדובר באופן כזה, אזי ריח הקרבנות הוא חלק מעניין האכילה){{הערה|הערת הרבי בלקו"ש ח"ה בהוספות לפרשת וישלח, הערה 102.}}.