עריכת הדף "אגרת הקודש - סימן כ'" (פסקה)

==סיכום מפורט==
מאחר ואגרת זו ארוכה (ומהעניינים העמוקים שבחסידות), מובא כאן סיכום מפורט קצת יותר{{הערה|באופן חריג, בשונה מכל שאר הסיכומים בפרקים הקודמים והבאים.}}, המתאים [[שיעורים יומיים#תניא|לשיעור היומי]] בתניא כפי שחולק ע"י אדמו"ר הריי"ץ{{הערה|בשנה פשוטה.}}{{ש}}

'''ד' תשרי'''{{ש}}
א. מקדים שבריאת יש מאין היא דוקא ע"י ה"כלים" (ולא ה"אורות").

ב. ומבאר מהי השתלשלות (עילה ועלול).

{{ש}}

'''ה' תשרי'''{{ש}}
מבאר מהי בריאה (יש מאין), וההבדלים בינה ל"השתלשלות".

{{ש}}

'''ו' תשרי'''{{ש}}
מבאר היכן מתחילה מציאות הנבראים (נבראים ממש באורות וכלים דבי"ע, אך בחינות מסויימת של "יש" קיימות אפילו באצילות).

{{ש}}

'''ז' תשרי'''{{ש}}
נשמות המלאכים (והדומה להם) הם מעין "סוג" שלישי: מצד אחד אין הם נבראים (אלא אלוקות ממש) - מצד שני אין בכוחם לברוא יש מאין (כי לא מאיר בהם אור אין סוף).

{{ש}}

'''ח' תשרי'''{{ש}}
היות והקב"ה ברא את העולם באופן של "נעוץ תחילתן בסופן", מתגלה אור אין סוף דווקא במלכות (ועל שם זה נקראת "עלמא דאתגליא"):{{ש}}
א. דוקא בה מתגלה כוח אור האין סוף לברוא נבראים.

ב. רק על ידה מתגלה אלוקות בעולמות (ע"י לידת נשמות, שמהותן אלוקות).

{{ש}}

'''ט' תשרי'''{{ש}}
ומאחר ו"נעוץ תחלתן בסופן" מובן שהעיקר הם המצוות ולא התורה (אע"פ שבחיצוניותה נעלית התורה מהמצוות).

{{ש}}

'''י' תשרי'''{{ש}}
כח האין סוף לא נעצר במלכות דאצילות אלא יורד לספירות דבי"ע, ונותן גם להן הכח לבריאת יש מאין:{{ש}}
א. הארת הקו (המלובשת בכלים דמלכות דאצילות) נעשית נשמה לספירות דבי"ע.

ב. הקו עצמו (המלובש בא"ק) מאיר גם לרוח ונפש ואפילו לכלים (דספירות דבי"ע).

ג. ועיקר, אור א"ס (המאיר לקו), הוא הנותן לאור הקו את הכח לברוא יש מאין.

{{ש}}

'''י"א תשרי'''{{ש}}
עד כאן התבאר שהספירות יכולות לברוא יש מאין. אבל בריאה תמידית יש רק באדמה (שם מסתיימת הארת אור הקו, ושם מאיר בגילוי האור הסובב), ע"י [[כח הצומח]] (הרוחני) המוציא בלי הפסק "יש מאין" עשבים ואילנות (גשמיים).

וכמו שצמחים נטועים משובחים מאד מאד מ"סתם" צמחים, כך היא מעלת המצוות על "סתם" גשמיות.

{{ש}}

'''י"ב תשרי'''{{ש}}
ואחרי כל הדברים והאמת האלה, דעת לנבון: נקל להבין (על ידי כל הנ"ל) גודל מעלת המצוות מעשיות, אשר הן תכלית ירידת הנשמות לעולם הזה הגשמי.