עריכת הדף "יין" (פסקה)

==יין לבן ואדום – צדיקים ובעלי תשובה==
בכמה מקומות בחסידות ישנו ביאור אחר בעניין יין לבן ואדום, לפיו יין המשומר הוא דרגה בפני עצמה שלמעלה מעלה מיין לבן ואדום:

יין בכלל מגלה את הפנימיות, וגילוי הפנימיות הוא גילוי אלוקות בנפש. אלא שיש בזה שני אופנים: ע"י שמחה וע"י מרירות, ובכללות הוא ההבדל בין עבודת הצדיקים ('''המתענגים''' על אלוקות) לבין עבודת בעלי תשובה (שאהבת ה' שלהם היא בהתפעלות גדולה הבאה מהרגשת הריחוק, ומביאה אותם לצמאון ותשוקה גדולים, ומרירות גדולה בליבו על ההיפוך{{הערה|בהיותו ממארי דחושבנא מהדבורים והמחשבות כו'.}}, ונוגע בו עד הנפש עד שתחפץ). הבחינה הראשונה נקראת "יין המשמח" (ולפעמים "יין לבן"), ואילו הבחינה השניה נקראת "יין המשכר" (ו"יין אדום"){{הערה|אוה"ת ויחי 1944.}}.

===מביאים זה לזה===
סדר העבודה הוא קודם יין המשכר (אדום) ואח"כ יין המשמח (לבן). היינו, גילוי השמחה תלוי בגודל התשוקה: ככל שתגדל ההתעוררות הפנימית על ריחוקו וישתוקק יותר לגילוי - כך תגדל אצלו הרגשת השמחה וגילוי האלוקות בקיום המצוות.

===פעולתם ב"כיבוס" המצוות===
{{הערה|שם=תו"ח|בהבא לקמן ראה באריכות ב"דרך חיים ותוכחת מוסר" להרבי האמצעי, בשער התפילה עמ' קב.}}אך למרות שעבודת הצדיקים נעלית מעבודת הבעלי תשובה, דווקא המרירות של בעלי התשובה מגלה אצלם שמחה נעלית '''יותר''', וכמאמר "במקום שבעלי תשובה עומדים בו אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד"{{הערה|דעת ר' אבהו בברכות לד.}}. וזו גם (על פי החסידות) כוונת הפסוק "כיבס ביין לבושו ובדם ענבים סותו"{{הערה|בראשית מט יא.}}. היין הלבן מכבס את הבגדים והיין האדום את תכשיטי הראש{{הערה|ע פי פירוש זה "סותו" הוא מלשון "מסווה אפיים", והם תכשיטים ששמים על הפנים (וכן "כלי הראיה" - משקפים), שהם לבושים '''נעלים''' של הראש, ולכן עולים ביוקר רב.}}.

'''שמחה של מצווה'''{{הערה|בהקדמת המרירות על הריחוק, כדלעייל.}} מכבסת ומנקה את "לבושי" האדם - המצוות{{הערה|לקו"א פרק ה', שהן מקיפות על האדם, בשונה מהתורה שנקלטת אצלו בפנימיות.}}, וממשיכה מלמעלה ריבוי גילוי עונג אלוקי '''המתלבש באופן פרטי''' במצוות – עבודת הצדיקים.

אבל '''המרירות''' העצומה של בעלי התשובה עולה מעלה מעלה (אפילו מהצדיקים גמורים), ומתגלה אצלם "לבושי הראש" – שמחה של מצווה '''בלתי מוגבלת''' (משום שהיא גילוי בחינת ה"מקיף" של ה"ראש" – עצם הנשמה).

===יין המשומר===
ועל פי ביאור הנ"ל בעניינם של יין לבן ואדום (עבודת הצדיקים ועבודת בעלי התשובה) נמצא ש'''יין המשומר''' הוא דרגה ועניין בפני עצמו, ויתגלה רק לעתיד לבוא.

אמרו רז"ל{{הערה|פסחים קיט ע"ב.}} שלעתיד יעשה הקב"ה סעודה לצדיקים, ובסופה יביאו להם כוס של ברכה ואף אחד מהם לא ירצה לברך - מלבד דוד. ומבארת זאת תורת החסידות{{הערה|סידור עם דא"ח, ד"ה להבין ענין הזימון, והביאור שלו.}}, שהטעם שלא ירצו לברך הוא משום שהיין בכוס יהיה "יין המשומר בענביו מששת ימי בראשית" – שלכן לא יראו עצמן ראויים לו (היינו, שהחסידות לומדת שמה שנאמר במדרש רבה{{הערה|פרשה יג ב.}} שלעתיד לבוא ישקה הקב"ה את ישראל יין זה - יהיה זה בסעודה זו).

היינו, ששני סוגי היין דלעייל{{הערה|א. יין אדום, המשכר - הבא מעץ הדעת וב. יין לבן, המשמח – הבא מעץ החיים.}} הם שכבר יצא היין "ממקומו" (מהענבים), דבר המורה על שמחה המעורבת בהרגשת עצמו, שלכן הוא מעורב טוב ורע ויתכנו ממנו גם תוצאות שליליות. אבל היין המשומר בתוך הענבים הריהו נקי מכל פסולת ומגלה שמחה טהורה באלוקות (ומטעם זה דוקא דוד המלך – שעניינו ביטול בתכלית – יאמר "אני אברך ולי נאה לברך").
{{ערך מורחב|ערך=[[יין המשומר]]}}