עריכת הדף "תקנת לימוד הרמב"ם" (פסקה)

==זמן הלימוד==

לגבי זמן הלימוד אומר הרבי{{הערה|שיחת ש"פ וארא תשמ"ט אות ו' - [[מוגה]]}} שמאחר והתורה היא למעלה מהזמן, ואף-על-פי-כן היא נמשכת ובאה בגדרי הזמן, שהרי חלק מסוים מהתורה שייך ליום זה דוקא, כמו, שיעור היומי ברמב"ם, ועל-דרך-זה כשיוצא-לאור ספר חדש בענין לימוד התורה, הרי מצד גודל החביבות של דבר חדש, יש ללמוד את אותו ענין על-כל-פנים בספר חדש זה.

ובהערה שם הרבי מפרט את הזמן המדוייק (בנוסף לכך שאומרים אותו באותו היום) בו אומרים את הרמב"ם: יש להשתדל ללמוד את השיעורים היומיים במשך היום, ואם מאיזו סיבה לא הספיקו ללמדם במשך היום, יכולים וצריכים להשלימם בלילה עד חצות, ואם לא הספיקו להשלימם עד חצות, יכולים וצריכים להשלימם עד שיעלה עמוד השחר, כמו הקטר חלבים ואיברים ש"משתדלין להקטיר הכל ביום, חביבה מצוה בשעתה" ואם לא הספיק ביום - מצוותן עד שיעלה עמוד השחר והסיבה שאמרו חכמים עד חצות היא רק בכדי להרחיק את האדם מהעבירה.

כאשר הנהלת [[תומכי תמימים קריית גת (גדולה)|הישיבה בקריית גת]] שאלו פעם את הרבי האם לעשות '[[סדר]]' מיוחד בישיבה ללימוד הרמב"ם, תשובתו של הרבי היתה שלימוד הרמב"ם של התמימים צריך להיות על חשבון זמנם הפנוי{{הערה|סיפר הרב [[מנחם מענדל גרונר]]}}.

לפי מספר עדויות, היו הזדמנויות שראו את הרבי לומד את [[השיעור היומי ברמב"ם]] כבר בלילה שלפני, ויש שניסו להוכיח זאת שבהתוועדויות ושיחות רבות בהן התייחס הרבי לשיעור הרמב"ם היומי וביאר אותו, ביאר הרבי את השיעור של יום המחרת{{הערה|[[מעשה מלך (ספר)|מעשה מלך]] הוצאת תשע"ג פרק י"ג לימוד התורה, עמוד 59, הערה 9. קובץ מנהגי מלך הוצאת תשנ"ו עמוד 12.}}.