עריכת הדף "תהלים קכ"א" (פסקה)

==בתורת החסידות==
*'''אשא עיני אל ההרים''' - דוד המלך, משורר המזמור, וכן כנסת ישראל - הם בחינת מלכות, ומבקשים לעורר את המידות דעולם האצילות{{הערה|ארץ בכלל הוא מלשון רצון, וההר שהוא הגבהת הארץ מרמז למידות שהם התגברות רצון הלב באופן זה או אחר.}}.
*'''ההרים''' - האבות הקדושים{{הערה|הרים מלשון 'הורים'.}}, וכמו שההר נראה למרחוק וככל שמתקרבים אליו הוא נראה גדול יותר, כך האבות הקדושים ככל ש'מתקרבים' אליהם - נעשים 'גדולים' יותר{{הערה|ואני תפילתי חלק ב' עמוד 84.}}.
*'''אשא עיני''' - תוכן הבטה זו הוא עניין ההסתכלות המעוררת את ההסתכלות העליונה של הקב"ה בכנסת ישראל, היות שבהבטה חזקה יש כח לעורר את מי שבו מסתכלים ש'יחזיר' הבטה, וזהו קשר פנימי שמעוררים מלמטה{{הערה|מאמרי אדמו"ר הזקן תקס"ט עמוד קיא.}}.
*'''מאין יבוא עזרי''' - אין זו רק שאלה, כי אם חלק מהתשובה, שהעזר יבוא מבחינת 'אין', שהוא עתיקא קדישא, שאין שם בחינת שמאל שינגד ויפריע להמשכה זו{{הערה|אגרות קודש חלק ז' עמוד רלא.}}.
*'''עזרי מעם ה' עושה שמים וארץ''' - הסיבה לכך שעזרי הוא מעם ה', היא כיון שהוא מחדש את הבריאה בכל רגע מחדש, 'עושה שמים וארץ', ממילא פשוט שביכולתו לעזור ליהודי{{הערה|שיחת ליל ג' דחג הסוכות תשמ"ג, התוועדויות חלק א' עמוד 187.}}, והחידוש הוא, שהעזר שמגיע מבחינת 'אין' שהוא [[עתיקא קדישא]] - חודר עד לגשמיות, בחינת שמים וארץ{{הערה|שיחת נר ו' דחנוכה תשמ"ח.}}.
*'''עושה שמים וארץ''' - הקב"ה כופה את השמים והארץ{{הערה|'עושה' מלשון מעשין על הצדקה.}} שיסייעו ליהודי בעבודת השם שלו{{הערה|אגרות קודש חלק כ' עמוד קצ.}}.
*'''לא ינום ולא יישן שומר ישראל''' - בחינת [[עתיק]]{{הערה|זוהר חלק ג' קכט, א. שיחת כ' חשון תשמ"א.}}, גם המילה 'שומר' רומזת לבחינת המקיף, כנהוג שהשומר עומד ושומר מחוץ לבית ו'מקיף' עליו, וכן הקליפה ש'שומרת' על הפרי ומקיפה אותו.
*'''ה' צילך''' - מלבד הפירוש הפשוט שה' שומר ומשגיח על האדם באופן תדיר כמו הצל המלווה אותו, [[הבעל שם טוב]] מפרש שהקב"ה גם הוא כמו 'צל' של האדם, ומתנהג בדומה להנהגתו, וכשיהודי עוזר לחברו, הקב"ה עוזר לו, וכשהוא מראה לחבר פנים שמחות, כך גם הקב"ה מראה את עצמו אליו{{הערה|כתר שם טוב הוספות סימן ס.}}, והבחינה נמשכת לאדם היא בחינת המקיף הגבוה, דוגמת הצל{{הערה|בדוגמת 'ישת חושך סתרו', שהאור המוסתר והנעלה שאינו יכול להתלבש בעולמות הוא בחינת 'חושך' וצל.}}, שאינה יכולה להתלבש בכלים{{הערה|לקוטי תורה ראה כב, א. מאמרי אדמו"ר הזקן פרשיות התורה והמועדים חלק א' עמוד שמה.}}.
*'''על יד ימינך''' - השפעה זו נמשכת על ידי בחינת 'אברהם אוהבי', מידת החסד שהיא בחינת ימין{{הערה|אור תורה סימן רסד.}}.
*'''יומם השמש לא יככה''' - היות שמתגלה בחינת המקיף, שממנה אין [[יניקת החיצונים|יניקה לחיצונים]], הם לא יוכלו 'להכות' ולקבל אור מה'שמש' שרומזת למידות האלוקיות העליונות המאירות לעולם{{הערה|מאמרי אדמו"ר הזקן תקס"ד עמוד רלט.}}.
*'''וירח בלילה''' - גם בזמן של חושך ובגלות, בחינת לילה - נמשכת השמירה של הקב"ה{{הערה|התוועדויות תשמ"ג חלק א' עמוד 536.}}.
*'''ה' ישמור צאתך ובואך מעתה ועד עולם''' - על ידי ה[[מזוזה]], נמשך המקיף הרחוק, [[מקיף דבית]]{{הערה|ספר המאמרים עטר"ת עמוד תקג.}}, ואפילו בבית של קדושה, נצרכת השמירה שהיא כנגד בחינת ה[[יחידה]] שהיא השומר והמקיף הכללי, וקשור עם בחינת משיח, יחידה הכללית{{הערה|ד"ה וכתבתם על מזוזות ביתך תשל"ד.}}.