עריכת הדף "תהלים ס"ח" (פסקה)

==בחסידות==
*'''גשם נדבות תניף''' - [[טל]] הוא משל לדבר שמגיע מלמעלה בלי [[עבודת התחתונים]], לעומת גשם שהוא שפע עליון שתלוי בעבודה מלמטה. הטל, על אף מעלתו, החסרון שלו הוא שאינו חודר ומתלבש בגדרי התחתונים ומתאחד עמם, וזוהי המעלה של השפע לעתיד לבוא שיהיה 'גשם נדבות', מצד אחד הוא יהיה ב'נדבה' מלמעלה דבר המורה על כך שהוא נעלה מעבודת התחתון, ועם זאת הוא יהיה בבחינת 'גשם' שניתן להשגה ומתלבש בתחתון, וטעימה מזה אפשרית כבר כעת באמצעות לימוד [[פנימיות התורה]]{{הערה|ספר המאמרים מלוקט אדר-סיון עמוד שמב.}}.
*'''כהמס דונג מפני אש''' - כפי שהוא בצד השלילי שאדם השקוע בתאוות באופן ממילא הנפש הבהמית נעשית 'קומה שלימה' של עשר ספירות והנפש האלוקית בבחינת נקודה בלבד, 'לא נתמלאה צור אלא מחורבנה של ירושלים', מרובה מידה טובה כאשר יהודי מבעיר בקרבו את האש האלוקית, הנפש הבהמית נמסה ומתבטלת "כהמס דונג מפני אש"{{הערה|לקוטי תורה פרשת צו יא, ב.}}.
*למה תרצדון הרים גבנונים''' - הר הוא בחינת הגבהה ומציאות יש, וענין התורה הוא להתבטל כלפי הקב"ה, ולכן התורה לא יכלה להינתן על ההרים הגבוהים שברחו מפני הקב"ה, "ההרים רקדו כאילים"{{הערה|במדבר רבה א, ב.}}, אך הר סיני שהוא הנמוך משאר ההרים ו'חלש וקטן'{{הערה|תרגום יונתן שופטים ה, ה.}}, יכול לשרות בו אור ה' ולהינתן עליו התורה, ומה שבכל זאת הוא הר שיש בו גובה, הוא על דרך דברי חז"ל בנוגע לתלמיד חכם שצריך שתהיה בו שמינית שבשמינית גאווה{{הערה|לקוטי תורה במדבר ד, ב.}}.
*'''קדמו שרים אחר נוגנים''' - עד למתן תורה קיום העולם היה רופף, ורק על ידי שבני ישראל אמרו נעשה ונשמע נפעל חיזוק בעולם, ולכן כאשר ביקשו המלאכים לומר שירה במתן תורה, אמר להם הקב"ה שימתינו לשירתם של בני ישראל שקודמת להם, היות וקיום סדר ההשתלשלות כולו תלוי בהם{{הערה|ספר המאמרים תער"ב חלק א' עמוד תתנ.}}.
*'''גער חית קנה''' - ה'קנה' הוא כוח הדוכרא שבקליפה, התעוררות אקטיבית של מידות רעות המתנגדות לעניני קדושה ומצוות, ואילו 'חית קנה' היא כח הנקבה שבקליפה, הנכנעת ו'מקבלת' את הסטרא אחרא הפועלת בה, והציווי הוא 'גער חית קנה', לקצר ו'לקצוץ' את הרגל התחתונה של ה'קנה', האות קו"ף שרגליה יורדות מוות, ואזי מה'קנה' נעשה 'הנה', הרומז לגילוי האור האלוקי במובהק, "הנה אלוקינו זה קיוינו לו"{{הערה|ספר המאמרים מלוקט כסלו-שבט עמוד ש.}}.