עריכת הדף "שריפה" (פסקה)

==השריפה כמשל==
השריפה משמשת בחסידות כמשל לנושאים רבים ומגוונים, הן בעניני [[עבודת ה']] והן בעניני השפעה ו[[הפצת המעיינות]]:

===שריפת הנר===
{{ערך מורחב|נר (חסידות)}}
על יסוד הפסוק "נר השם נשמת אדם", מובאים בחסידות מספר ביאורים על ההתאמה של חלקי הנר להארת ה[[נשמה]]. לביאור אחד, הנר (הכלי) מורה על ה[[נפש הבהמית]], השמן הוא [[לימוד התורה]] (וקיום המצוות מעשיות), הפתילה היא הגוף (ומצוות מעשיות), והאש היא [[אהבת השם]]{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/maamarei/692/2/6/502.htm מאמר שבת שובה תרצ"ג].}}.

לביאור אחר, השמן מורה על ה[[יצר הרע]] ו[[נפש הטבעית]], הפתילה היא ה[[נפש האלוקית]] (על ידי [[התבוננות]]), האור הוא האלוקות הבאה על ידי שריפת הנפש הטבעית בהתבוננות של הנפש האלוקית{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/zz/maamarei/1/3/10/index.htm ספר המאמרים אדמו"ר הצמח צדק תרט"ו, עמוד קצט].}}.

===הצלה רוחנית===
[[הרבי]] המשיל את מצבו הרוחני הירוד של הדור שלנו למצב של שריפה{{הערה|ראו לדוגמא [http://chabadlibrary.org/books/admur/tm/1/13/44.htm שיחת ליל ב' אייר תש"י], [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/6/1538.htm מכתב הרבי ג' אייר תשי"ב].}}, שכאשר ה[[עיירה]] בוערת ובכל רגע ורגע נשרפים חפצים נוספים, אין זמן לשבת ולתכנן מה להציל קודם ומה להציל לאחר מכן, אלא רצים ומצילים בזריזות את מה שמצליחים להציל ראשון.

במטפאורה זו השתמש הרבי על מנת להסביר מדוע הוא מורה לכל אחד ואחד להתעסק עם השפעה על יהודים אחרים וקירובם ליהדות מבלי להתחשב במצבו הרוחני של האדם עצמו, ולהעדיף פעולות ומעשים על פני עבודה בה מודגש הסדר ההיררכי.

עם זאת הדגיש הרבי, שלמרות שאין להקפיד על הסדר של הצלת [[נשמה|נשמות]] בני ישראל בדור זה, יש להקפיד לנהוג אך ורק על פי כללי התורה, וזאת על מנת למנוע מצב בו משתמשים לכיבוי השריפה עם נפט במקום עם מים, כלומר שבמקום לכבות את השריפה הרוחנית, גורמים להגדיל אותה כאשר לא נוהגים על פי כללי ההלכה{{הערה|1=ראו לדוגמא [http://chabadlibrary.org/books/admur/tm/11/18/190.htm שיחת ליל ב' דחג הפסח תשי"ד], [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/12/3834.htm מכתב י"ט תשרי תשט"ז].}}.