עריכת הדף "שנה מעוברת" (פסקה)

==מעלת העיבור==
בדורות הקודמים, רבותינו נשיאנו התייחסו לשנה מעוברת כדבר שלילי וקיטרוג, המורה על חסרון בלבנה, ובשנים מעוברות היו לפעמים הנהגות שונות ומיוחדות, בהם היה ניכר חוסר שביעות רצון מהענין העיבור{{הערה|ספר השיחות [[תרצ"ז]] עמ' 157, ספר השיחות [[תש"ג]], עמ 91.}}.

===שנה תמימה===
אך הרבי חידש{{הערה|שיחת שבת פרשת בראשית תשי"ד, ושיחת יום שמח"ת תשי"ט.}} שאדרבה, בשנה מעוברת ישנו מעלה מיוחדת שאין באף שנה, ולכן גם נקראת '''שנה תמימה''' = '''שלימה''', כי דווקא בשנה זו ימי הלבנה שווים לימי השמש, וכל ענין העיבור הוא ל"כפר" ולתקן את המיעוט שנעשה בלבנה.

===תיקון לקנאת הלבנה===
[[הרבי]] גם הסביר{{הערה|שיחת שבת פרשת בראשית תשי"ד, ושיחת יום שמח"ת תשי"ט.}}, שעניינה של שנה מעוברת הוא לתקן את ה"קנאה" שהיה בין ה[[ירח]] ל[[שמש]] ב[[בריאת העולם]] שבעיקבותה מיעט [[הקב"ה]] את הירח, כי כידוע ה[[קנאה]] הוא השורש לכל החטאים שהרי [[אדם הראשון]] חטא ב[[חטא עץ הדעת]] בעקבות קנאתו של הנחש הקדמוני באדם וחווה, ועל ידי השנה המעוברת הירח והשמש משתווים בכך שימי שנתם הינם שווים.

===פורים קטן ופורים גדול===
במקום אחר{{הערה|שיחת יום ד', מוצאי ר"ח אדר ראשון, [[תשנ"ב]]}} ציין הרבי חידוש מיוחד שיש דווקא בשנה זו, פעמיים פורים, [[פורים קטן]] ו[[פורים גדול]], וההוראה מכך ב[[עבודת ה']], שעל האדם לעבוד במקביל גם ב"גדלות" היינו מתוך התרחבות ופריצת הגדרים, אך עם זאת גם לנהוג ב"קטנות" ולהיות ב[[ביטול]] במציאות, על דרך "ונפשי כעפר לכל תהיה"..

===שישים ימי שמחה===
קביעותה של שנת [[תשנ"ב]] היה "שנה מעוברת" ובשיחות ה[[דבר מלכות]], החל מחודש שבט, הזכיר הרבי פעמים רבות{{הערה|לדוגמא, שיחת שבת [[פרשת תרומה]] תשנ"ב, שיחות קודש ח"ב עמ' 712.}} את עובדת ומעלת היות השנה "שנה מעוברת", הרבי הסביר שדווקא על ידי שני חודשי [[אדר]] (שהמאפיין של [[חודש אדר]] הוא ה[[שמחה]]), על ידי 60 יום של שמחה, הנה ממילא התבטלו כל המניעות והעיכובים לבא הגאולה, וזאת על פי הגדר ההלכתי של "ביטול ב- 60", דבריו אלו של הרבי בשעתו היו קצת שמימים, אמנם מאוחר יותר חסידים קישרו את דבריו של הרבי למה שהתרחש ב[[כ"ז אדר תשנ"ב]]