עריכת הדף "שחיטת ליובאוויטש" (פסקה)

== השחיטה ==
[[קובץ:שחיטה2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שוחט בודק את העופות לפני השחיטה אם יכולים לצעוד ד' אמות]]

===הקפדות והידורים===
הרבי הביע פעם את דעתו ששחיטת ליובאוויטש צריכה להיות בהידור המקסימלי לפי תנאי המקום והזמן{{מקור}}. בשל כך, ייתכן ויהיו שינויים בהקפדות ובחומרות כפי שמנהיג הרב החב"די המקומי, אך כמובן ששחיטת ליובאוויטש מחוייבת לנהוג כפי פסקי רבותינו נשיאינו, גם במקומות שבהם דעתם להחמיר מול הפסיקה הנהוגה בדרך כלל, ומשתדלים לקבוע את הסטנדרטים המהודרים ביותר.

===העמדת הסכין ובדיקתו===
העמדת הסכין לשחיטה היא אומנות ייחודית, ובדיקתה מחייבת יראת שמים רבה, והדברים קל וחומר: בנוגע לבדיקה שאכן נשחט רובו של הסימן (ולא חלילה רק חציו), שהיא בדיקה בדבר הנגלה לעין באופן יחסית ברור וקל הזהירה התורה{{הערה|ויקרא כ' כ"ה.}} להקפיד בדבר הקפדה יתירה, שנאמר "והבדלתם בין הטהורה לטמאה ובין העוף הטמא לטהור" - על אחת כמה וכמה בנוגע לבדיקת הסכין שנפסל בפגם דק מן הדק, וכרוכה פעמים רבות בטרחה יתירה ומרובה בהעמדת הסכין כהלכה ובעיקר בהרגשה – דברים התלויים ועומדים על חוט השערה (במצבו של הבודק, במצבה של ידו אם חמה היא או צוננת, וכמובן גם במידת יראת השמיים של השוחט).

בכל הנוגע לסכין, עיקר ההקפדה ביראת שמים היא בנוגע ל'''בדיקה''', ובשל כך אפילו על השוחט עצמו - שאנו סומכים על שחיטתו - ראוי להעמיד בשחיטה תעשייתית מהודרת בודק נוסף, שכל תפקידו הוא לבדוק את סכיני השוחטים שלא נפגמו במהלך השחיטה (ולא סומכים על השוחטים עצמם שמא מהמאמץ והטרדה של השחיטה התעשייתית הנעשית על פי רוב תחת דרישות הספק העלולות להלחיץ את השוחט, דעתו לא תהיה מיושבת מספיק).

את הסכין יש לבדוק הן '''לפני''' השחיטה{{הערה|שו"ע סימן יח ס"ג, שמלה חדשה ס"א, בית דוד סימן יח, יסוד הבית סק"ה בשם המהר"ץ.}}, הן '''בזמן''' השחיטה{{הערה|שו"ע שם סי"א כף החיים סימן י"ח סקנ"ו.}} והן '''לאחריה'''{{הערה|שו"ע שם סי"ב רשב"א, הובאו דבריו בשמלה חדשה סימן ח"י ס"י, בשו"ע אדה"ז הלכות שחיטה סקח"י.}}.

====הקפדות שונות בבדיקת הסכין====
בנוגע לבדיקת הסכין, ישנן הוראות שונות, חלקן מופיעות בהלכה, חלקן נהוגות בין השוחטים, וחלקן הן תקנות שהתווספו בדורנו:

לפני בדיקת הסכין לטבול במקווה, לבדוק ביישוב הדעת{{הערה|לא לדבר אם איש בשעת הבדיקה, וכל אדם יודע מהם הדברים המפריעים לו וגורמים לו טרדות ומחשבות.}}, לבדוק לאט לאט, לבדוק רק כשחום היד ממוצע, לא לבדוק את הסכין לאחר בדיקת ריאה{{הערה|שאז הציפורן רכה ואינו יכול לבדוק יפה.}}, לרחוץ הסכין קודם לבדיקתו, לא לבדוק כשהשוחט עייף אפילו בעיפות קלה, לבדוק דווקא בציפורן{{הערה|הוראת אדמו"ר הזקן בשו"ת, שער המילואים ס"ד, וראה גם דעת קדושים סימן ח"י סקי"ד.}}, לבדוק ללא כפפות, לבדוק מכל פגם אף בראשו וסופו{{הערה|במקומו השפיץ – אף שבודאי לא ישחטו במקום הזה.}} לא לבדוק מול מאוורר, לבדוק תחת מרות הרב, ועוד.

במענה לאחד השוחטים ובודקים מאנ"ש שהגיע לסכסוך עם הרבנות בעירו ולא היה מוכן להראות להם סכיני השחיטה שלו כתב הרבי "ודאי כמנהג כל שו"ב מראה הסכין להרבנים, ויבשר בשורות טובות"{{הערה|מקדש מלך ח"א עמ' 53.}}, ובהזדמנות אחרת כתב הרבי "נהוג בקהילות קודש שהשו"ב מראה סכינו להרבנים ואינה מובנת התנגדותו למנהג זה שיסודה בשו"ע. המשער הפירצה באם כל השו"ב יסרבו להראות הסכינים?"{{הערה|מקדש מלך ח"א עמ' 54.}}.

===אופן ההשחזה===
{{ערך מורחב|ערך=[[סכינים מלוטשות]]}}
על יסוד תקנת אדמו"ר הזקן בדבר ה[[סכינים מלוטשות]], הורה הרבי הריי"ץ{{הערה|אגרות קודש כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ ח"ו עמ' שסא.}}{{ציטוט|"בדבר השחזת הסכין של שחיטה טוב יותר לשני הצדדים, ושלא להשחיזו בפעם אחת לכל אורך הסכין כי צדקו דברי האומרים שאז אין הליטוש וייטל כדבעי ובשעה שלמדתי האומנות בשנת תר"ס למדוני השובי"ם הכי גדולים באומנתם באופן כזה. והשי"ת יצליח לו להתלמד בכי טוב".}}

===תפקיד ה'בודק'===
מכיון ששחיטה בסכין פגום מנבלת את בעל החיים, חובה לבדוק את הסכין לפני השחיטה, וכפי שאמר רב חסדא{{הערה|חולין יז א'.}} "מניין לבדיקת הסכין מן התורה שנאמר{{הערה|שמואל א' י"ד ל"ד.}} "ושחטתם בזה ואכלתם". זה שאמר להם '''בזה''' בא לומר שבדק להם סכין.

והקפדה זו אינה מנהג טוב בעלמא, אלא נקבעה בהלכה. כתב הרא"ש כי "הרבה צריך ישוב הדעת ויראת שמים לבדיקת הסכין"{{הערה|רא"ש חולין פ"א ס כ"ד.}}, ובשולחן ערוך הובא מרבינו יונה "הלא תראה כי יבדוק אדם פעמיים שלוש ולא ירגיש בפגימה דקה ואחר כך ימצאנה כי הכין ליבו באחרונה ובחינת חוש המישוש כפי כוונת הלב"{{הערה| שו"ע יו"ד סי' ח"י סי"ז.}}.

ואם בשנים קדמוניות כך, בזמננו על אחת כמה וכמה. דהרי אז שחטו מספר מצומצם של עופות וגם אותם שחטו באיטיות, לעומת זמננו שהשחיטה תעשייתית, היד מתעייפת וכוח ההרגש פוחת והולך. ועל כן בימינו אין די בבדיקת הסכין על ידי השוחט עצמו, ואפילו לא בבדיקת שני שוחטים שהבודקים האחד לרעהו, מפני שכאמור לעיל '''שניהם''' לא מרגישים כראוי ואין אפוטרופוס לזה - אלא יש להעמיד על המשמר בודק סכינים, וצריך להקפיד שגם הוא ינוח.

וכן הורה הרבי: "מה שכתב אודות הנחיצות דבדיקת הסכין על ידי שני שוחטים ובודקים בודאי נכון הוא במאד, אלא שהדבר תלוי בהרבנים והעיקר בהשוחטים ובודקים, ולצערנו רק לאט לאט הולך המצב ומשתפר. אף שאין לך דבר העומד בפני הרצון, ואם היו הרבנים והשוחטים ובודקים רוצים באמת ובתוקף המתאים היו מצליחים בזה"{{הערה|אגרות קודש ח"ט עמ' שיג.}}.

=== השוחט ===
==== שוחט ירא שמיים ====
על השוחט להיות ירא שמים במיוחד (אף יותר מרב), מכמה סיבות:
#הוא האחראי העיקרי על בדיקת הסכין, שצריכה להיות במתינות וביישוב הדעת (גם בתנאי מקום וזמן קשים), ולשם כך יש צורך ביראת שמים עצומה.
#רק אדם בעל יראת שמים אמיתית יבין את גודל האחריות הרובצת עליו והקו הדק המפריד בין זיכוי הרבים להפכו רח"ל, ועל כן רק על אדם כזה ניתן לסמוך שלעולם לא יוותר על 'קוצו של יו"ד', גם בעניינים שנראים "פעוטים".

====מנהגים מקובלים אצל שוחטים מאנ"ש====
בהכרחת השוחט להקפיד על מנהגים חב"דיים אין קו אחיד, אך מהוראות רבותינו נשיאינו ניתן לומר כי על השוחט ללמוד חסידות בכל יום, וכן לעסוק בעבודת התפילה לפי ערכו, ובענייני הכלל. רבני חב"ד בכל אתר הקפידו על הנהגות מסויימות, חלקן אינן שייכות בהכרח לכל מקום וזמן. בהם:
#באופן כללי - הנהגה יומיומית המהווה [[דוגמא חיה‎]] לאברך ירא שמים וחסידי, על כל המשתמע מכך.
#[[קביעות עיתים]] ללימוד תורה, ובדגש על קביעות עיתים יומית בלימוד חסידות חב"ד.
#[[טבילה במקווה]] מידי יום, וביום השחיטה - לפני כל פעולה השייכת לתהליך השחיטה (העמדת הסכין, בדיקתו, והשחיטה עצמה).
#חינוך הילדים במוסדות חב"ד בלבד (גם אם יש מוסדות אחרים ברמה רוחנית גבוהה יותר).
#אי התעסקות בכל ענף כלכלי אחר לצורך פרנסה (לבד מענפים שהינם בגדר "כלי קודש" כרב, מלמד, שליח וכיו"ב).
#שלילת העסקת שוחט שלא הופיע לאמירת [[תהלים]] ב[[שבת מברכים]] לפני תפילת שחרית.