עריכת הדף "שורוק" (פסקה)

==בחסידות==
על פי [[חסידות]], מקביל השורוק לספירת ה[[יסוד]]{{הערה|זוהר קכט, ב: "שׁוּרֵק יוּהוּווּהוּ, דָּא צַדִּיק, דְּאִיהוּ קוֹשֵׁר הַמֶּרְכָּבָה, דְאִיהִי שְׁכִינְתָּא עִם קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ד"ה א כט יא) כִּי כֹל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, וְדָא דְמִתַּרְגְּמִינָן דַּאֲחִיד בִּשְׁמַיָּא וּבְאַרְעָא, וַעֲלֵיהּ אִתְּמַר (ירמיה ב כא) וְאָנֹכִי נְטַעִִתִּיךְ שׂוֹרֵק כֻּלֹּה זֶרַע אֱמֶת".}}.

בחסידות מוסבר ששורוק בכתיב חסר הוא 'שרק', אותיות שקר וקשר, כיון שבאמצעות מידת היסוד ניתן מצד אחד לקשר ולאחד את האורות העליונים עם העולמות בי"ע שתחתיה, ועם זאת, יכולים האורות ללכת לשקר ולאבדון{{הערה|שם=לקוטים}}.

אדמו"ר הצמח צדק מקשר את דברי [[הפרדס]] בנוגע לג' הבחינות שנקראו כנסת ישראל כלפי הקב"ה 'בתי, אחותי, אמי', מקבילות לג' ה[[נקודות]] חיריק, שורוק, חולם, שחיריק שהוא למטה מהשורה וענינו ביטול מקביל לבחינת 'בתי' שהיא מקבלת מה'אבא', שהדבר מקביל לג' הברכות 'יברכך, יאר, ישא', שמתחילות שלושתן ביו"ד, שענינו הוא דוגמת החיריק{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/zz/oht/otb1/3/15/index.htm אור התורה במדבר כרך א פרשת נשא, כה תברכו].}}.

הרבי הביא את דברי אדמו"ר הריי"צ שסיפר שאף שאצל הבעל שם טוב היה נהוג לאחל בכל המועדים "גיט יום טוב", בחיריק, כמנהג פולין, בראש השנה ובמוצאי יום הכיפורים דייקו לומר דווקא בשורוק, "גוט יום טוב"{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5722-1/13/15.htm שיחת יום ב' דראש השנה תשכ"ב], וראו שם, שהטעם לכך כיון ש'גוט' בגימטריא ח"י, להמשיך חיות בימים ושנים ובכל המועדים.}}.