עריכת הדף "שבע התורות" (פסקה)

==שבע התורות==
===הראשונה===
תורת הבעש"ט הראשונה הייתה אחר [[קבלת שבת]] – על הפסוק והיה כי תבוא אל הארץ, ופירוש ארץ לשון מרוצה, כי בתיבת ארץ יש ב' פירושים, כדאיתא במדרש למה נקרא שמה ארץ שרצתה לעשות רצון קונה, וארץ לשון מרוצה.

והיה כי תבוא אל הארץ כאשר תבוא אל הרצון והמרוצה – אשר ה' אלקיך נותן לך נחלה וירשתה – שהיא [[מתנה]] מלמעלה ב[[ירושה]] בכל אחד מישראל, העבודה בזאת היא וישבת בה, שיהיה בהתיישבות ולקחת גו' ושמת בטנא להלביש [[אורות]] ב[[כלים]], – והלכת אל המקום, הוא ענין [[השגחה פרטית]] אשר יבחר ה' אלקיך, כשיהודי הולך למקום, אין זה בשביל שהוא הולך אלא מוליכין אותו, ההשגחה העליונה. ואז הכוונה הנרצית היא לשכן שמו שם – לפרסם אלקות בעולם.
===השניה===
התורה השניה הייתה אחר תפילת ערבית. אמר עוד הפעם התורה הקודמת והוסיף: והיה כי תבוא – בכדי לבא לגילוי ה[[רצון]] שיש לכל אחד במתנה, הוא על ידי "לשכן שמו שם" - למסור נפשו לפרסם אלקותו בעולם. וכיצד? על ידי [[ברכה]] ופסוק [[תהלים]].

ואמר: בעולם הזה, ההפלאה היא על ידי [[השכלה]], אבל שם – ההפלאה היא על ידי [[חומש]] ותהלים.

===השלישית===
על הפסוק היום הזה מצוך הוי' אלקיך לעשות את החוקים והמשפטים וגו', והקשה למה הקדים חוקים למשפטים, הסדר הוא קודם כל בשכל ולאחר מכן למעלה מהשכל.

===הרביעית=== 
על הפסוק משכיל לאיתן האזרחי, אשר הפירוש כבר מבואר בחסידות{{הערה|ראה לקו"ת ר"פ ראה (יח, א). סה"מ: עטר"ת ע' תריא. תרפ"א ע' של. תרפ"ה ע' ס. תרפ"ו ע' קכה. תרח"ץ ע' סז. קונטרס לימוד החסידות פ"ג (אגרות-קודש אדמו"ר מוהריי"צ ח"ג ע' שלה).}}, ולבסוף התורה הוסיף הבעש"ט לאמר, כי זריחת פשיטות העצמות הוא אצל הפשוטים שבישראל יותר מכמו שהוא בבני תורה.
===חמישית===
{{ערך מורחב|ערך=[[צרה]]}}
כל התורה היא שמותיו של הקב"ה. ב[[ספר יצירה]] איתא שלשה אבנים בונות ששה בתים. תיבת צהר יש לה ששה צירופים, חמשה נגלים ואחד נעלם. הרץ, צרה רצה צהר. הרץ, שעל ידי שרצים לדבר מצוה נעשה מצרה רצה, והוא ע"ד יהי רצון להמשיך רצון חדש, עד שנעשה צהר, - נהיה מואר (עס ווערט ליכטיג). וסיים, לו ידעו כח שיש בצירופי אותיות התורה לא הי' אחד מישראל שלא הי' בקי בחומש ובתהלים.

===שישית===
על הפסוק אשרי העם יודעי תרועה ה' באור פניך יהלכון, ואמר, תכלית העבודה היא לב נשבר, תכלית אופן העבודה היא הצנע לכת, וממילא - אשרי העם יודעי תרועה, שיודעים איך להריע, כיצד להיות בשברות לב (ווי צו ברעכן זיך), שבפנימיות יהיה בלב נשבר, ובחיצוניות יהיה שמח שזכה להיות מעבדי השם, ועל כך הוא מבקש הוי"ה, הוי' דלעילא, באור פניך יהלכון, הם יהיו באור פניך.
===שביעית===
על פסוק קומי אורי כי בא אורך וכבוד הוי' עליך זרח, המאמר היה לנשיאי ישראל (תלמידי הבעש"ט שהיו במעמד), ואמר להם, אתם נשיאי ישראל שהינכם מניחים את התורה והעבודה שלכם בשביל טובת הרבים, מה יהיה אתכם בעצמכם? זו בחינת קומי אורי - "באור הפרטי להכללי" כי בא אורך . . . (חסר).

התורה השלישית הייתה ב[[סעודה|סעודת]] [[חקל תפוחין קדישין]], הרביעית והחמישית בסעודת [[עתיקא קדישא]] (שבת ביום), והשישית ב[[מנחה]], והשביעית בסעודה שלישית.