עריכת הדף "שביעי של פסח" (פסקה)

==הלכות ומנהגים==
===ברכת שהחיינו===
היום טוב היחידי בשנה שאין מברכים בו [[שהחיינו]] הוא שביעי ואחרון של פסח, מה שאין כן בכל שאר הימים טובים: ימים הראשונים ד[[חג הפסח]], [[חג השבועות]], [[חג הסוכות]], [[שמיני עצרת]], ואפילו ב[[ראש השנה]] וב[[יום הכפורים]], מברכים שהחיינו - כי, ברכת שהחיינו היא רק על ענין שכבר בא בהתגלות, ולא על ענין שמשתוקקים אליו אבל עדיין לא בא בהתגלות - כגון ביאת משיח שמתבטאת בשביעי של פסח - ועדיין לא בא.

רבותינו נשיאינו נהגו להזכיר בשביעי של פסח את הענין של אי-אמירת שהחיינו, כיון שעל אף שלא נוהגים לומר שהחיינו בפועל, יש סברה שכן לברך שהחיינו{{הערה|1=התבאר באריכות ב[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/4296205 שיחת אחרון של פסח תשכ"ג].}}, וכן כדי לגלות אצל יהודי את הגעגועים והציפייה למשיח.

===להישאר ערים===
ב[[ליובאוויטש]] נהגו להישאר ערים במשך כל הלילה ולעסוק בתורה, אך אין נוסח מיוחד של תיקון וכדומה שנהוג לומר.

[[אדמו"ר הרש"ב]] התבטא שלהישאר ערים אפילו בלא ללמוד, זהו גם כן ענין.

רבותינו נשיאינו הורו ללמוד בלילה זה את מאמר [[אדמו"ר הזקן]] על הפטרת [[אחרון של פסח]] ד"ה "והניף ידו על הנהר" שב[[לקוטי תורה]].

בחלק מקהילות פולין נהוג להישאר ערים עד חצות, ולשפוך מים על הרצפה ולצאת בריקוד על המים עד שהם מתייבשים, זכר לחציית ים סוף שאירעה ביום זה, אך בחב"ד אין נוהגים במנהג זה.

===סעודת משיח===
תקנת הבעל שם טוב לערוך [[סעודת משיח]] לאחר תפילת מנחה ב[[אחרון של פסח]] (יום השמיני של פסח בחו"ל). מכיון שבארץ ישראל אין יום שמיני, עורכים הסעודה בשביעי של פסח.