עריכת הדף "רשות הרבים ורשות היחיד" (פסקה)

==עולם התוהו==
ובאותו עניין{{הערה|שם=מים רבים}} מסביר שם שהרגשת הפירוד מאלוקות שבעולם הזה נובעת משורשו '''שבעולם התוהו''' (עולם הנקודים), ששם מאירים האורות האלוקיים בעוצמה וגילוי כה רב עד שאינם יכולים להתכלל זה עם זה – ולכן נקרא עולם התוהו "רשות הרבים".

ומסביר זאת אביו של הרבי באותיות הקבלה{{הערה|ראה לקוטי לוי יצחק אגרות קודש עמוד ת', לקמן תוכן הדברים בלשון חופשית.}}: רוחבה של רשות הרבים 16 אמות{{הערה|שבת צט א, שו"ע הרב הלכות עירובין סימן שמה הלכה יא. וראה תניא סוף פרק לג, ועיין לעיל סימן מח הערה דרשות היחיד מרומז בשם הוי' יחידו של עולם ורשות הרבים מרמז בשם אלקים.}} מלמד שעניינה הוא עולם התוהו.

כי 16 הוא מספרם של בני קטורה הרומזים לתוהו{{הערה|עץ חיים שער שבירת הכלים פ"ב.}}, הכיצד? '''קטורה''' בגימטריה ש"ך (320), שהם ש"ך ניצוצין דתוהו, והם חמש פעמים די"ן (64) המורה על תהו{{הערה|ובלקוטי לוי"צ אג"ק עמ' שמו: הגימטריה של חמש המילים משם אלוקים השני בתורה עד השלישי "מרחפת על פני המים ויאמר" היא 320, ורומזת לש"ך שהם כללות הדינים דתוהו.}}. ועוד, ש"קטורה" היא מלשון קטרת{{הערה|כפי שמפרש רש"י שנקראה על שנאים מעשיה '''כקטורת'''.}} וי"א הסממנים שבה רומזים ל'''י"א''' אלופי עשו{{הערה| בראשית לו פסוקים מ-מג.}} שבתוהו{{הערה|בלקוטי לוי יצחק: ארצו של עשו היא ארץ קדם. '''קדם''' בגימטריה 144 והוא שם ב"ן בריבוע (יו"ד (20), יו"ד ה"ה (30), יו"ד ה"ה ו"ו (42), יו"ד ה"ה ו"ו ה"ה (52)), וכל ריבוע הוא מבחינת אחוריים{{הערה|ע"ח שער אנ"ך פרק ג.}} - שמרמז על תהו.}}.

{{ל"ט מלאכות}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תורת החסידות]]
[[קטגוריה:מושגים במבט החסידות]]
[[קטגוריה:מלאכת הוצאה מרשות לרשות]]