עריכת הדף "ראש השנה לחסידות" (פסקה)

===רקע וסקירה===
בחודש [[כסלו]] שנת [[תרס"ב]] נסע [[אדמו"ר הרש"ב]] ל[[מוסקבה]] במסגרת עסקנותו הציבורית, והיה חשש כבד כי הוא יאריך את שהותו עד לאחר [[י"ט כסלו]]. הידיעה הזאת הסבה צער רב לחסידים היות ושנה קודם לכן גם לא היה אדמו"ר הרש"ב בביתו ב[[ליובאוויטש]] וכולם קיוו שההתוועדות בשנה זו תהיה גם תמורה לשנה שעברה.

אך אדמו"ר הרש"ב לא שכח את צאן מרעיתו, וכאשר היה ברור כי בי"ט כסלו לא ישהה עם עדת החסידים בליובאוויטש - שלח אגרת קודש מיוחדת לקהל החסידים, בה הוא מבאר את פרשת החג הקדוש.

הידיעה על האגרת הפיחה רוח חיים בקרב תלמידי התמימים והאורחים החשובים, וכך מתאר זאת [[אדמו"ר הריי"צ]] ברשימותיו (במבוא ל[[קונטרס ומעין]]): "הידיעה מקבלת אגרת הקודש ואשר בה מדובר אודות פרשת החג ועניינו, הגביה רוח כל .. ובתשוקה גדולה חיכו לשעה שיקראו את האגרת, כי לא הראתיה אף להמשגיח על דא"ח.."

ואכן במעמד החגיגה המרכזית של י"ט כסלו שנערכה באולם הגדול ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש|תומכי תמימים שבליובאוויטש]], עלה אדמו"ר הריי"צ שכיהן אז כמנהל פועל של הישיבה על בימת המשגיחים, ועמו שני המשגיחים של נגלה ושל דא"ח, כל הנמצאים באולם נעמדו והרבי החל להקריא את המכתב מילה במילה.

האגרת פעלה באותו מעמד רושם אדיר. לאחר מכן נעתקה באלפי העתקות{{הערה|על ידי ר' [[שמואל סופר]] וסופרים נוספים בליובאוויטש.}} ונשלחה לכל מקומות מושבות ההחסידים{{הערה|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15688&st=&pgnum=16 קונטרס ומעין], בהקדמה, עמ' 14 ואילך, והרצאה ע"ד אגרת הקודש בעמ' 24 ואילך.}}.