עריכת הדף "
קרמנצ'וג
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
==אדמו"ר הזקן מבקש להתיישב בקרעמנצ'וג== קרמנצ'וג כמעט והפכה למרכז [[חסידות חב"ד]], היה זה בעת ש[[אדמו"ר הזקן]] ברח מנפוליון וצבאו בלוויית בני משפחתו וחסידים רבים. ביקש [[אדמו"ר הזקן]] להתיישב בקרמנצ'וג ולבנות מחדש את ממלכתו; לשם כך אף שיגר לקרמנצ'וג את בנו ה[[אדמו"ר האמצעי]] ובתו [[הרבנית פריידא (בת אדמו"ר הזקן)|הרבנית פריידא]] בכדי שישיגו מקומות מגורים הולמים. בעוד הם תרים אחר מקומות מגורים נאותים, הסתלק [[אדמו"ר הזקן]] כמעט במפתיע. התוכנית ליישב את בני משפחת הרבי וחסידים רבים בקרמנצ'וג, ירדה מהפרק. [[אדמו"ר האמצעי]] אמנם התגורר בעיר במשך מספר חודשים, אך לאחר [[חג השבועות]] [[תקע"ג]], לבקשת החסידים, עזב הרבי את העיר יחד עם מלווים רבים כשפניו מועדות ל[[ליובאוויטש]], שם נבנתה מחדש הממלכה החב"דית{{הערה|הרב [[חנוך גליצנשטיין]], [[תולדות אדמו"ר הזקן]], פרק שנותיו האחרונות ופטירתו}}. === החסיד הראשון בעיר === לפי הידוע, ראשון ה[[חסידים]] שהתגורר בעיר, היה הרב [[אהרן (נכד אדמו"ר הזקן)|אהרן]], בנה של [[הרבנית פריידא]], בתו של [[אדמו"ר הזקן]]. הוא כיהן כרבה של קרמנצ'וג. מספרים כי היה גדול מאוד ב[[תורה]] וב[[חסידות]]. לא ידועה בדיוק הסיבה, אך הוא עצמו הציע לקהילת חסידי [[צ'רנוביל]] בעיר, למנות ל[[רב]] עיר, מטעמם, את הרב [[משולם זוסיא אהרן יעבץ]]. כך אכן נעשה, ומיני אז כיהנו בקרמנצ'וג שני רבנים, האחד של [[חסידי חב"ד]] והשני לחסידי [[צ'רנוביל]]. לאחר פטירתו, מונה הרב [[יוסף תומרקין]] לרבם של [[חסידי חב"ד]] בעיר. ביום כ"ג תמוז תרל"ד נפטר הרב תומארקין בפתאומיות, במקומו מונה אחיו, הרב [[צבי תומרקין]], אולם גם הוא לא האריך שנים בתפקידו, ולאחר תשע שנים נפטר. במקומו מונה הרב [[יצחק יואל רפאלוביץ]] (חתנו של ר' יוסף) לרבה של קרמנצ'וג. בתקופה הראשונה קיבל משכורת זעומה ובשל כך סבל ממצב כלכלי קשה, אולם לאחר זמן החל לשלוח ידו בעסקים והפך לסוחר גדול. מכספו הפריש סכומים גדולים אותם שיגר ל[[אדמו"ר הרש"ב]]. במקביל לרבנותו ומסחרו, עסק רבות בעבודה ציבורית מסועפת במאבק נגד מחריבי היהדות מבית ומחוץ, על פי הוראות של הרבי [[הרש"ב]]. בשנת [[תרס"ו]] עלה רבם של חסידי טשרנוביל, הרב [[ישראל יעקב יעבץ]], לארץ הקודש, ובן אחותו הרב [[משה טרשצ'אנסקי]] נתמנה לממלא מקומו{{הערה|על אבותינו ועל יחוסם עמוד 45}}. הרב טרשצ'אנסקי אף על פי שהיה מחסידי צ'רנוביל, הושפע רבות מ[[חב"ד]], התפלל ב[[נוסח האריז"ל]] והתנהג בכמה מ[[מנהגי חב"ד]]. נכדו, הרב [[חיים עוזר מרינובסקי]] הפך לחסיד [[חב"ד]]. בשלהי ימיו נחלש הרב יצחק יואל רפאלוביץ והתקשה לעמוד במשרה רבת האחריות של הרבנות, ומפאת כך עלה ל[[ארץ הקודש]]. ==='''ה'טאמארע'ס' וה'בעראלאך''''=== בתוך הקהילה החב"דית היו קבוצות שכונו בשמות חיבה ה'טאמארע'ס' וה'בעראלאך'{{הערה|ראה [[ניגון קרמנצ'וג בערלאך]].}}. באגרת ששלח [[אדמו"ר הריי"צ]] אל החסיד הרב [[אליהו חיים אלטהויז]], הוא מבקשו לכתוב זכרונות אודות ה'טאמארע'ס' וה'בעראלאך' מקרמנצ'וג. על הכינוי "בעראלאך" הסביר [[אדמו"ר הריי"צ]] באגרת אחרת: "בקרמנצ'וג היו אז (תקופת הרבי המהר"ש) מחסידי חב"ד החסידים המפורסמים בשם 'בעראלאך', היינו שעל צד ההזדמנות נקראו בשם דוב החסיד ר' [[דוב דוברוסקין|דוב ב"ר משה, 'בעריל משה'ס']], החסיד ר' [[דוב מאסייעוו]], החסיד ר' [[חיים דוב וילענסקי]] ועוד כשלושה או ארבעה שנקראו בשם דוב. "ויהי לפתגם 'די קרעמנטשוקער בערעלעך' (מכיוון שדוב בתרגום ל[[אידיש]]: בער). הם היו בעלי שכל אדיר, ואבירי לב מאריכים בתפילה בהתפעלות הלב ובקול נעים והיו כולם חוזרים דא"ח, וכל החסידים גם בני [[פולין]] שבקרמנצ'וג היו יראים ומכבדים אותם" {{הערה|'[[התמים]]' חוברת ב' עמוד ס'.}}. === הגבירים גור אריה === בשנים שלפני המהפכה הקומוניסטית, התגוררה בעיר משפחת גוראריה המפורסמת, שמנתה שלושה אחים, שלושה גדולים בנגלה ובחסידות, גבירים מכובדים, ואלו נמנו על מקורביהם של [[רבותינו נשיאנו]]. משפחת [[גוראריה]] הייתה מהמשפחות החב"דיות החשובות בעיר, ידועה בייחוסה. לשלושת האחים, הרב [[שמואל גוראריה]] הרב [[נתן גוראריה]] והרב [[מנחם מענדל גוראריה]] (אביו של [[הרש"ג]]), היו עסקים משגשגים, בתי חרושת של טבק, יערות רבים ועוד. שלושתם דבקו בדרכי רבותינו נשיאינו, והרימו תרומות נכבדות לעניינים שונים, על פי הכוונת רבותינו נשיאינו. הללו אף דאגו לפרנסתם של החסידים. בבית החרושת לטבק שהיה להם, עבדו כחמישים עובדים - כולם חסידים ותמימים, בעלי תריסין בנגלה וחסידות. אחד העובדים המפורסמים היה החסיד הנודע הרב [[ישראל נח בליניצקי]], ששימש כגזבר ורואה חשבון במפעל במשך שנים רבות. בשנים שלפני המהפכה הקומניסטית, ניהל הרב [[יחיאל צבי גוראריה]] בנו הבכור של ר' [[נתן גוראריה]], את המפעל הגדול. אף הוא מחשובי חסידי [[חב"ד]] בעיר ובכלל. בימים ההם היה '[[גן עדן]] חסידי' בעיר, כאשר רובם ככולם היו מסודרים ב[[גשמיות]] וב[[רוחניות]]; בתי המדרש היו מלאים תדיר, שיעורי תורה ו[[התוועדויות]] היו בשופי.
תקציר:
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף
חב"דפדיה:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה.
אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תפריט ניווט
כלים אישיים
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
ערך
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
עוד
ניווט
עמוד ראשי
ברוכים הבאים
אולם דיונים
לוח מודעות
שינויים אחרונים
ערך אקראי
דיווח על טעות
עזרה
חב"דפדיה להורדה
צור קשר/תרומה
פורטלים
נשיאי חב"ד
ימי חב"ד
גאולה ומשיח
תורת החסידות
תורת הנגלה
ניגוני חב"ד
ספרות חב"ד
בית רבי
אישי חב"ד
הפצת המעיינות
קישורים
חב"ד אינפו
ארכיון גאולה ומשיח
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף