עריכת הדף "קונטרס אחרון - פרק ג'" (פסקה)

==סיכום==
בתניא ([[תבנית:עץ תניא/מבט כולל פרקים ל"ח-מ'|בפרקים ל"ט-מ']]) הוסבר שתורה ותפילה בכוונה עולות לעולמות העליונים (ע"י אהבה ויראה '''שכלית'''{{הערה|אהבה ויראה שנולדו מהתבוננות, כמבואר [[תניא - פרק י"ז|בפרק י"ז]].}} לבריאה, וע"י אהבה ויראה '''טבעית'''{{הערה|אהבה מסותרת, שהיא 'טבע' הנשמה, כמבואר [[תניא - פרק כ"ה|בפרק כ"ה]].}} ליצירה), אבל בלי כוונה: תורה עולה (ליצירה), ותפילה לא.

ולא מובן:
* א. מדוע כשהתורה והתפילה '''עם כוונה אין''' ביניהם הבדל, אבל '''בלי הכוונה יש'''?
* ב. איך מסתדר הנאמר בתניא שתורה בלי כוונה היא '''למעלה''' מתפילה, עם הנאמר בזהר שהיא '''למטה''' מתפילה?!
* ג. איך בכלל אפשר לומר שתורה ותפילה בלי כוונה לא עולות? הרי בזהר{{הערה|פקודי רמ"ה ב', ויקהל ר"א ב'.}} כתוב שאפילו '''העוונות''' עולים - ועד עולם הבריאה{{הערה|התירוץ לשאלה זו ראה בשורה האחרונה בסיכום.}}?!

הרבי הזקן "עושה סדר", ומבאר:

{{כתב גדול|'''יש שלושה אופנים בלימוד התורה:'''}}* '''עם כוונה לשמה''' - עולה למעלה ('''ל[[בריאה]] או ל[[יצירה]]''' בהתאם לכוונה, אם היא שכלית{{הערה|ראה הערות 1-2 לעיל.}} או טבעית).
* '''בלי כוונה לשמה''' (לימוד "סתם", שבא רק מתוך רצון להבין ולא מעורבת בו פניה צדדית) - עולה רק '''ליצירה'''.
* '''בשביל כבוד''' או כסף וכיוצא באלו - '''לא עולה כלל'''.

{{כתב גדול|'''ושני אופנים בתפילה:'''}}* '''בכוונה''' - עולה ל[[ספירות#הספירות בעולמות|ז"א דעשיה]], ומשם למעלה יותר (ליצירה או לבריאה בהתאם לכוונה).
* '''עם מחשבות זרות''' - עולה רק עד מלכות דעשיה (ואינה פועלת רפואת החולים וכו').

ולגבי השאלה כיצד נאמר בזהר שאפילו העוונות עולים, מתרץ שאין הכוונה לעלייה המגלה וממשיכה אלוקות, אלא שהם מגיעים למעלה '''ופוגמים''' שם.