עריכת הדף "פסיכולוגיה" (פסקה)

==יחס הרבי לפסיכולוגיה==
הרבי הסתייג במספר הזדמנויות משיטתו של [[זיגמונד פרויד]], ואף ועודד פסיכולוגים שנמנו על האסכולה שהתנגדה לשיטתו{{הערה|ראו לדוגמא לקמן בנוגע לד"ר [[ויקטור פרנקל]].}}, דבר שבא בין השאר לידי ביטוי במענה של הרבי לקבוצת אקדמאים ששאלו אותו אודות מהות תפקידו של רבי: "פרויד ניסה 'לחפור' בנפש האדם ומצא רפש. אדלר ניסה גם הוא 'לחפור' ומצא אבנים וסלעים (=תאוות שלטון וכוח). אולם כשיודעים כיצד 'לחפור' בנפש האדם, מוצאים את האוצרות שבו. זהו תפקידו של הרבי. הוא מגלה את האוצרות הטמונים ביהודי, את הנשמה שבו"{{הערה|1=[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/5564990 לקרב את הקרובים], [https://chabad.info/blogs/470207/ התייחסותו של הרבי לגישות טיפוליות שונות], [http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=88&CategoryID=199 הציר המרכזי בחסידות] וראו: אדמור"י חב"ד ויהדות אוסטריה, עמ' 80; שם, עמ' 259-258.}}.

לאחר [[השואה]], העניק הרבי עידוד קריטי לפסיכיאטר הוינאי-יהודי [[ויקטור פרנקל]]. ממציא שיטת ה'לוגותרפיה', עידוד אשר בזכותו המשיך בפיתוח שיטתו עד שזכה להכרה מהממסד האקדמאי{{הערה|1=[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/1775759/jewish/-.htm מסר מהרבי, רגע לפני שד"ר ויקטור פראנקל התייאש], אתר בית חב"ד.}}. 

הרבי עצמו הזכיר את שיטתו של ד"ר פרנקל במכתב מיוחד אשר לצערו שיטתו של ד"ר פרנקל לא קיבלה את המקום הראוי לה{{הערה|נכתב לנוירולוגית ד"ר שטרן-מירז: "משתמש אני בהזדמנות זו להוסיף עוד נקודה, אף שזה במקצוע שלה, והוא שמהלך הענינים במצב בריאות . . . מוכיח (אם זקוקים להוכחה בזה) גודל כח האמונה, ובפרט הקשורה ומתבטאת במעשה בפועל, פעילות צבורית, קיום המצות וכולי, לביסוס שלוה הנפשית של האדם, להמעטת ולפעמים גם לביטולם של הקונפליקטים הפנימיים וכן ה"טענות" שישנן לסביבה וכולי, למרות השיטה שאמונה ודת דורשים מן האדם קבלת עול לרסן ולדכא האינסטינקטים והיצרים שלכן אינה רצוי' בכלל ובפרט במקרה של אישיות הזקוקה לטיפול עצבים וכיו"ב. התענינתי במיוחד במאמרי ד"ר פרנקל (וינה) בזה, אבל לתמהוני כנראה לא נתפשטה ונתקבלה השיטה שלו כפי הדרוש. ואף שכמה סיבות יש למצוא לתופעה זו שאין השיטה שלו מתקבלת כל כך, כולל גם כן שהרי זה קשור עם הדוגמא החי' של הרופא המטפל, בכל זה הקושי' עדין במקומה עומדת...." (אגרות קודש, חלק כ"ו, עמ' קנח).}}, זאת לצד התייחסויות נוספות מהן עולה כי הרבי צידד באופן כללי בשיטתו של פרנקל, לעומת זו של פרויד.

בשנים מאוחרות יותר, הפנה הרבי מטופלים רבים לפרופסור [[ראובן פוירשטיין]] שזכה לקשר קרוב עם הרבי, והעיד על עצמו אשר ההנחיות השונות שקיבל מהרבי "סייעו לי מאוד לגבש את הכיוון שהלכתי בו בעתיד".

הרבי עצמו עודד אישים מסויימים לעסוק בלימודי פסיכולוגיה{{הערה|1=ראו לדוגמא עדות ר' מרדכי גרינבוים, הסיפור שלי JEM גליון 154.}}, וככלל, שלח מעת לעת אנשים להיוועץ בפסיכולוגים, אך הדגיש את החובה להתייעץ דווקא עם פסיכולוג ירא שמים{{הערה|1=[http://www.teshura.com/teshurapdf/%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94%20%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%A4%D7%A1%D7%95%D7%9F-%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%90%D7%A8%D7%99.pdf תשורת סימפסון גוראריה תשפ"ג]. 'עצות בנפשי' עמוד 291 ואילך.}}.

באופן פרטי, הרבי הצביע על הקווים המשיקים בין שיטת הפסיכואנליזה וגילוי תורת החסידות, שכאשר אדם יודע את הסיבה הרוחנית שהביאה אותו למצב זה, הרי 'ידיעת המחלה' היא עצמה כבר חלק מהתרופה{{הערה|תורת מנחם תשי"ח חלק ב' עמוד 148.}}, אך לצד זאת התבטא ש"כל חיטוט בנפש האדם פנימה, אינו מביא ברכה"{{הערה|אגרות קודש חלק כ"א עמוד רעג.}}.

הרבי הסתייג במפורש מכל שיטה "המונעת מאדם שימוש חופשי של בחירתו ושם אותו תחת שליטת אדם נוסף, ולו לזמן קצר", פרט למקרים של פיקוח נפש, ובשל כך דחה על הסף שימוש בהפינוזה{{הערה|מכתב כ"ק אדר שני תשל"ח.}}.

בתחומים משיקים דוגמת פאראפסיכולוגיה, סיינטולוגיה, תלפטיה וריפוי מיסטי, הרבי התבטא כי אף שהתורה מכירה בכך שישנם כוחות כאלו ואפשר לפעול באמצעותם (שלא מצד הקדושה), יהודים צריכים לקבל את החיות שלהם ישירות מהקב"ה, ולא להשתמש בדרכים עוקפות{{הערה|מה רבו מעשיך השם עמוד 343.}}, ואף התייחס באופן פומבי להימנעות משימוש במדיטציה טרנסצדנטלית{{הערה|התוועדות י"ג תמוז תשל"ח.}}.