עריכת הדף "עשרת השבטים" (פסקה)

== פעולות הרב אליהו אביחיל ויחסו של הרבי לכך ==
בחמישים השנים האחרונות החל הרב אליהו אביחיל לחקור על מיקומם של עשרת השבטים בימינו. לשם כך הקים את אגודת '''עמישב''' והחל לחפש את עשרת השבטים האבודים. הוא החל לברר על מיקומם של בני שבטים המייחסים את עצמם לשבטי ישראל, כשבין היתר נמצאו כאלה בין השבטים האפגניסטנים. בשנת [[תשל"ח]] כתב על כך ל[[הרבי|רבי]] ונענה ב[[כתב יד קודש]] בשולי המכתב{{הערה|מצילום המכתב - [http://www.teshura.com/teshurapdf/Hecht-Marinowsky%20-%20Elul%2019%2C%205780.pdf תשורה העכט תש"פ ע' 40]}}:

{{ציטוט|תוכן="בעניין שבטי אבגניסטן בטח מתיעצים עם מומחים בשטח חשוב זה".}}

בשנת תשמ"ב שלח הרב אביחיל לרבי את חוברת שהוציא מפעולות אגודת עמישב בשם "האובדים מארץ אשור", לכך ענה הרבי במכתב בו הודה לו על כך בברכת "תשואות חן" והוסיף{{הערה|מצילום המכתב - [http://www.teshura.com/teshurapdf/Hecht-Marinowsky%20-%20Elul%2019%2C%205780.pdf תשורה העכט תש"פ ע' 40]}}:{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן="בטח דיבר פנים אל פנים עם גדולי רבני ארץ הקודש שליט"א בבעיית ה'אובדים' כלשונו, שהרי בוודאי לדכותיה אין צורך לבאר עד כמה מסובך כל הענין, ענין הלכתי הכי חמור, ודורש ידיעת כל הפרטים וכו'".}}הרב אביחיל עשה כהוראת [[הרבי]] והתייעץ עם [[הרבנים הראשיים לישראל]], לאחר מכן החל להעלות את בני שבט המנשה מהודו ל[[ארץ ישראל]] תוך הקפדה מדוקדקת על ההלכה ביחס למקרים שכאלו. בשנת [[תשד"מ]] הכין הרב אביחיל מכתב לסוכנות היהודית עם בקשה שיעזרו בקליטתם של בני השבטים שעלו ארצה, וביקש מרבני הערים בארץ שיחתמו על מכתב בקשה זה בכדי להעניק לכך את התוקף המתאים. הרב [[יוסף העכט]] שאל את הרבי האם לתמוך בכך, לאחר שראה את המכתבים שקיבל הרב אביחיל מהרבי, ונענה{{הערה|[http://www.teshura.com/teshurapdf/Hecht-Marinowsky%20-%20Elul%2019%2C%205780.pdf תשורה העכט תש"פ ע' 38]}}: 
{{ציטוט|תוכן="יעשה כעשיית הרבנים הראשיים דעתה בארה"ק".}}

=== התיישבות בני המנשה בגוש קטיף ===
מעת החל הרב אליהו אביחיל להעלות את בני המנשה לארץ, דאג להתיישבותם ביישובי [[גוש קטיף]]. בסידור התיישבותם נעזר הרב אביחיל בשליח הרבי לגוש קטיף - הרב [[יגאל קירשנזפט]]{{הערה|ראה קובץ "תשרי בליובאוויטש - תשפ"ג" - ג', '''קהל גדול ישובו הנה.'''}}, אשר ממשיך לתת לבני המנשה מענה גם [[תוכנית ההתנתקות|כיום]]. 

בשנת תשנ"ג, לאחר שהחלה התקופה בה דיבר הרבי על התחלת [[דבר מלכות משפטים|פעולותיו של מלך המשיח בעולם]], כולל [[דבר מלכות ויקהל|קיבוץ נדחי ישראל]], העלה הרב אביחיל קבוצה נוספת לגוש קטיף, ולפני שהמשיך לפעול בהבאת הקבוצות הבאות שאל על כך את הרבי: א. האם להביא קבוצות נוספות לגוש קטיף ולגיירם בארץ. ב. האם לגיירם בחו"ל. ג. האם להביא רווקים או משפחות. הרבי אישר בנענוע ראשו הקדוש את הדברים שכתב: "להביא קבוצות נוספות של רווקים לעת עתה ולגיירם בארץ הקודש" והוסיף "ברכה להצלחה". 

=== מסעו של הרב אביחיל עם ר' אלי יונה ===
צלם החצר ר' [[אלי יונה]] הבין כי הרבי מסכים לכל העניין, והחליט להצטרף למסעו של הרב אביחיל. עד לסיום ההכנות לקראת הנסיעה התקבלה ידיעה כי מספר רבנים עוררו שאלה על כל העניין, ור' אלי מיהר לדווח לרבי על ההתפתחויות. כעבור מספר שעות התקבלה ברכה מהרבי, ויומיים לאחר מכן עדכנו הרב אביחיל שאותם רבנים הסירו את התנגדותם להעלאת בני השבט ארצה והשנים יצאו לדרכם.

כאשר הגיעו למחוז חפצם בהודו, נערכה לשניים קבלת פנים מיוחדת במהלכה חילק ר' [[אלי יונה]] תמונות של הרבי לנאספים וניסה ללמדם את השיר שהיה ללהיט באותה התקופה - "משיח משיח". נערה בשנות העשרה שהשתתפה בקבלת הפנים הייתה ידועה עד אז כאילמת. ר' אלי ניגש גם אליה ונתן לה את תמונת הרבי, ולהפתעת כולם החלה הילדה להשמיע מספר מילים בעברית. לאחר זמן פורסמה בעיתון המקומי בהבלטה תמונתו של הרבי מלך המשיח.

במהלך מסעם גילה הרב אביחיל סימני יהדות רבים בהם גם תגליות מרתקות על מנהגיהם ומוצאם של השבטים המקומיים המתייחסים על פי המסורת שבידיהם לשבטי ישראל. את כל פרטי הביקור והממצאים העלה ר' [[אלי יונה]] על הכתב ושלח את הדו"ח המלא לרבי. הדו"ח הוקרא לפני הרבי, ולאחר מכן תיאר המזכיר כי חיוך של שביעות רצון נראה על פניו הקדושות לאות נחת רוח.

כיום פועלים עוד מספר ארגונים ויחידים בנושא העלאת בני השבטים האבודים, אך אינם ברי-סמכא כמו הרב אליהו אביחיל, שפעל בצמוד להוראותיו של הרבי ובדקדוק רב על פי חוקי ה[[הלכה|הלכה.]]