עריכת הדף "ספירת העומר" (פסקה)

==בימינו==
ישנן דעות האם מצוות ספירת העומר בימינו - כאשר אין [[בית המקדש]], ולא קרבן העומר - הינה מן התורה או שהיא רק [[מדרבנן]], זכר למקדש. ב[[שולחן ערוך]] ל[[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|אורח חיים סימן תפט סעיף ב.}} מביא את הדעות לכאן ולכאן, ומכריע שהעיקר כדעות שהמצווה בימינו היא מדרבנן.

בכך הוא מסביר גם את המנהג לבקש מיד לאחר ספירת העומר "הרחמן הוא יחזיר לנו עבודת [[בית המקדש]] למקומה במהרה בימינו, אמן סלה" - כיון שהספירה עכשיו היא רק מדרבנן זכר למקדש, "לפיכך מתפללין שיבנה [[בית המקדש]] ונקיים מצווה כתיקונה".

===בביאת המשיח===
כיון שהספירה כיום הינה, כאמור, רק זכר למצווה השלימה כאשר [[בית המקדש]] קיים - מתעוררת שאלה: מה יקרה אם [[משיח]] יבוא באמצע ספירת העומר? הרי מרגע שבא המשיח הופכת הספירה להיות ספירה חדשה מבחינה מהותית, ולכאורה אי אפשר לראות בה המשך לספירת הימים הקודמים.
הרבי מכריע ואומר: כי מרגע שבא המשיח הופכת הספירה להיות כהלכתה, למרות שלא הקריבו את קרבן העומר, משום שלא נאמר בתורה לספור "מהקרבתכם את העומר", אלא "מיום הביאכם את העומר". כלומר, מהיום המיועד להקרבה (ובתנאי שקיימת אפשרות להקריב). לכן ברגע שנוצרה מציאות שמאפשרת להקריב את העומר (בזמנו), למרות שבפועל לא הקריבוהו - נחשבת הספירה מאותו רגע ספירה מהתורה.
 
הרבי גם מצטט את הכרעתו ההלכתית של הרב ממונקאטש לפיה נוכל לברך בהמשך הספירה. ההכרעה מבוססת על דברי הרדב"ז (רבי דויד בן זמרה), כי חלק ממהותה של מצוות הספירה היא "תספרו חמישים יום" - להגיע אל היום החמישים, [[חג השבועות]] - ומבחינה זו אין שום בעיה להחשיב את הספירה שלאחר ביאת המשיח כהמשך לספירה שלפני כן, שגם היא הייתה כדי להגיע אל היום החמישים{{הערה|1=דיון בנושא והמסתעף בשיחת [[אחרון של פסח]] [[תנש"א]], [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16035&st=459&pgnum=462&hilite= ספר השיחות חלק א' ע' 447].}}.