עריכת הדף "סליחות" (פסקה)

== ימי הסליחות ==
"ימי הסליחות" הם הימים בסוף חודש אלול, שבהם אומרים סליחות. על פי מנהג האשכנזים - וכן מנהג חב"ד - מתחילים לאמרם בשבוע שלפני [[ראש השנה]], החל מהשבת שלפני ראש השנה הנקראת "[[שבת סליחות]]". כאשר ראש השנה חל ביום שני או שלישי, מתחילים באמירת הסליחות שבוע נוסף קודם לכן - על מנת שלא לפחות באמירת הסליחות פחות מארבעה ימים.

ימי הסליחות בכלל הם עת רצון, וימים אלו הם מהזמנים הקבועים שבהם היו מנגנים את [[ניגון ארבע בבות]]. המגן אברהם כתב{{הערה|שולחן ערוך אורח חיים פח, ג.}}: "נראה דמיום ראשון של סליחות ואילך מיקרי ימים נוראים לכל כהאי גוונא"{{הערה|השרף רבי אורי מסטערליסק כתב בספרו אמרי קודש (יט) "הכתיבה והחתימה של ראש השנה ויום הכיפורים מתחיל מיום א' דסליחות".}}.

בשנים קודמות היה נהוג בימי הסליחות, אשר מי שהוא בריא והתענית אינו מזיק לו, נכון שיתענה בראשון לסליחות. והחלשים יתענו עד אחר [[מנחה]] גדולה. וכולם יאמרו את כל התהלים בהשכמה קודם אור הבוקר, וכן בכל ימי הסליחות. ובערב ראש השנה גומרים את כל התהלים קודם אמירת סליחות{{הערה|'תקנות' אדמו"ר הריי"צ לתלמידי ישיבות 'תומכי תמימים' [[הקריאה והקדושה]], ערב ר"ח טבת תש"א.}}.

===שבת סליחות===
{{ערך מורחב|ערך=[[שבת סליחות]]}}
למנהג אשכנז מתחילים לומר סליחות רק במוצאי שבת בשבוע שקודם ראש השנה, כאשר השבת שקודם לכן מכונה בשם 'שבת סליחות'.

בשבת זו נוהגים להתוועד ולהתכונן לאמירת הסליחות.

===ג' דסליחות===
{{ערך מורחב|ערך=[[ג' דסליחות]]}}
על אף שימי הסליחות בכלל הם עת רצון, ישנה מעלה מיוחדת ליום השלישי של הסליחות, המכונה בשם '''ג' דסליחות'''.

אצל [[רבותינו נשיאינו]] נשמר בסוד ייחודיותו של יום זה, והם היו נוהגים לומר בו מאמר חסידות בפני ממשיכי דרכם, ורק בדור הקודם גילה [[אדמו"ר הריי"צ]] את מעלת היום.

ביום זה אומר הרבי בקביעות מאמר חסידות ברבים, ועל פי הוראת הרבי יש לערוך ביום זה התוועדות מיוחדת וללמוד לפחות את אחד מהמאמרים השייכים ליום זה.