עריכת הדף "נוטריקון" (פסקה)

==סוגי נוטריקון==
*'''[[ראשי תיבות]]'''.
*'''[[סופי תיבות]]'''.
*'''החלפת סדר האותיות במילה'''.
*'''החסרת אותיות:''' לעיתים בלשון נוטריקון 'מדלגים' על אחת האותיות שאינה נדרשת, דוגמת דרשת חז"ל על הפסוק "ואני הנה בריתי אתך והיית לאב המון גויים" שהאות ר' בתיבת אברהם אינה נדרשת, וכאילו נכתב "'''אב (ר) המ'''ון גויים"{{הערה|מתנות כהונה.}}.
*'''חלוקת האותיות בצורה שונה מהקרי הרגיל''', לדוגמא{{הערה|ראו גם ויקרא ב, כד: "גרש כרמל", דבר שהוא 'רך' ו'מל' ונמלל ביד.}} על הפסוק 'ואשה אחת מנשי בני הנביאים צעקה אל אלישע', מובא בחסידות שהוא מלשון 'א-לי שע', לשון תפילה ובקשה ושוועה, שהתחננה לה' שיאזין לבקשתה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5725-1/231/233.htm מאמר ש"פ וירא תשכ"ה].}}, וכן על תיבת "וינפש" - 'וי נפש', שהנשמה היתירה שהיתה אצל היהודי בשבת עוזבת אותו במוצאי שבת{{הערה|1=הוזכר ב[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5724-2/32/index.htm שיחת מוצאי שבת פרשת בשלח י"א שבט תשכ"ד], ועוד.}}.
*'''חלוקת מילה אחת ב-2 מקומות שונים''', בפרשת ויחי על הפסוק 'משם רועה אבן ישראל', דרשו חז"ל{{הערה|הובא ברש"י על המקום.}} שהמילה 'אבן' היא נוטריקון של ''''אב'''ן' ו'א'''בן'''', שיוסף פרנס ורעה הן את אביו והן את בניו וצאצאיו.
*'''חילוף סדר האותיות''', לדוגמא על ה'כרפס' שבסדר ההגדה מובא בשולחן ערוך שהוא נוטריקון 'ס פרך', שבני ישראל עבדו שישים ריבוא בפרך אצל מצרים{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh3/1/473/16.htm שולחן ערוך אורח חיים חלק ג' סימן תעג סעיף טז].}}.
*'''א"ת ב"ש''' כל האותיות (מלבד הסופיות) מתחלפות זו בזו כאשר האות הראשונה מתחלפת באות האחרונה (א-ת) השניה בזאת שלפני האחרונה (ב-ש), וכן הלאה{{הערה|מופיע כבר בתורה, כפי שמפרשים על ירמיהו כה, כו "מלך ששך ישתה אחריהם" (וכן נא, מא) ש'ששך' הוא בבל. ודוגמא נוספת: "ישבי לב" (ירמיהו נא, א) שהוא 'כשדים'. וראו גם סנהדרין כב שתיבות 'מנא מנא תקל ופרסין' נכתבו במשתה בלשאצר בצופן א"ת ב"ש. וראו גם בשולחן ערוך אורח חיים תכח ג' סימן לקביעות המועדים לפי צופן זה.}}
*'''[[כתב מזוזות|אבגד]]''' - כל אות מתחלפת באות שאחריה, האות א' מתחלפת באות ב', האות ג' מתחלפת באות ד', וכן הלאה{{הערה|ראו שבת קד, א: "אל תקרי ולא קרב אלא ולא קרא".}}.
*'''[[נוטריקון אטב"ח|אטב"ח]]''' - כל זוג אותיות שיוצר יחד מספר שלם, מתחלף עם עצמו, כך האותיות א-ט שיוצרות יחד את המספר עשר, מתחלפות ביניהם, האותיות ב-ח, וכן הלאה. צופן זה כולל גם את האותיות הסופיות שיש להן ערך מספרי גבוה{{הערה|ץ - 900, ף - 800, ן - 700, ם - 600.}}, והאותיות האמצעיות בכל סדרה (ה-נ-ך) שאינן מצטרפות למספר שלם, מתחלפות ביניהם{{הערה|ראו תלמוד בבלי כתובות סז: אל תקרי גדיותיך אלא גוויתיך". רבי חייא השתמש בהחלפה זו רבות, וראו גם סובה נב, ב.}}.
*'''אי"ק בכ"ר''' - כל האותיות שיש להם [[גימטריא]] קטנה זהה (ערך מספרי זהה כאשר מורידים את האפסים מהערך המספרי שלהם) מתחלפות זו בזו.
*'''[[אלב"מ]]''' - חלוקת אותיות האל"ף בי"ת ל-2 (כל קבוצה בת 11 אותיות) הנכתבות זו מתחת לזו, וכל זוג אותיות מתחלף זה בזה (כל אות עם האות ה-11 שלפניה או שלאחריה){{הערה|א-ל, ב-מ, ג-נ, ד-ס, ה-ע, ו-פ, ז-צ, ח-ק, ט-ר, י-ש, כ-ת.}}.
*'''אח"ס בט"ע''' - חלוקת אותיות האלף בית לשלוש, כאשר האותיות הראשונות בכל סדרה מתחלפות זו בזו: אח"ס בט"ע גי"פ דכ"צ הל"ק ומ"ר זנש"ת{{הערה|ראו ברש"י על פסחים ה, א: "אך חלק - אכין ורקין מיעוטין אלמא מקצת היום מותר ומקצתו אסור ומעתה יש לנו לחלק חציו לאיסור וחציו להיתר ואיכא דאמר אך הוא חץ בגימטריא דאח"ס בט"ע גי"ף דכ"ץ ותופס ח' תחת אל"ף וצד"י במקום כ'".}}.